"בובקט במשאבי שדה"

למה מיני מחפרון או בשמו המקורי בובקט הוא שיא הטכנולוגיה? מיני מחפרון או בשמו האחר- בובקט הוא כלי הנדסי נחוץ מאוד בעיקר כאשר מדובר בעבודות פיתוח ועפר לא גדולות אבל בקנה מידה שידנית לא כדאי  לבצע אותן מבחינת הספק ומאמץ. כאשר למשל רוצים להקים גינה וצריך לחפור וגם להביא אדמה חדשה, או לשנע חומרים מסוימים כמו חלוקי נחל, עציצים ועודף, מניחים את הכול בכף של המיני מחפרון וזה מגיע. בדרך כלל גם אין בעיה להכניס מיני מחפרון לכל גינה הוא לא גדול, הוא יכול להיכנס לכל חור ולכן הוא גם מתאים לביצוע של עבודות בנייה, הריסה ושיפוצים במקום צר ששום כלי הנדסי לא יכול להיכנס אליו. מיני מחפרון עם כף, דלי, מקדחה, מפסק, מזלג ועוד על הבובקט שלנו ניתן להרכיב ציוד שאנחנו זקוקים לו בעבודה עם המיני מחפרון תלוי מה המטרה. אפשר לעשות איתו הריסת מבנים, חפירת בורות, עבודות גינון, בנייה, חפירת תעלות, הנחת תשתיות ועוד ולפי זה לחבר לו את הציוד הייעודי למשימה. כיוון שאפשר להחליף לבובקט את "הראש", כל פעם בציוד אחר, בובקט, מיני מחפרון אחד יכול באתר בנייה לעשות כל מיני פעולות, כל פעם בהתאמה והחלפה של הציוד בחזית שלו וזה בהחלט חוסך במיכון וציוד נוסף. אין ספק שהמיני מחפרון כמה שהוא קטן הוא גדול בביצועים ובשפע של ביצועים.   בכל מקום באתר בנייה בו יש צורך לשנע חומרים או לחפור או לבצע פעולה כלשהי במקום קטן וצר ששום טרקטור לא יכול להיכנס למקום הזה, מבצע המיני מחפרון את העבודה ויש יתרון גדול למידות הקטנות שלו ולהאצת תהליכים באתרי בנייה שזקוקים גם למיני מחפרון לביצועים במידות קטנות...

קרינה לא עלול לפלוט רק המיקרוגל בבית שלכם אלא עפ"י תחקיר שהיה בכלבוטק, גם מיטות חשמליות פולטות קרינה ויש גם קרינה שעלולה להיווצר מרשת חשמל, משדרים ואנטנות, מחימום רצפתי, מרכב היברידי ומרשת סלולארית. קרינה היא אנרגיה בלתי נראית לעין הנעה בגלים ופולטת אנרגיה ברמות סיכון שונות לבני אדם. תלוי מהו מקור הקרינה מהו זמן ההיחשפות לה ומהי עוצמתה. קיימים היום מחקרים רבים המנסים לאתר את הקשר בין קרינה מסוכנת למחלת הסרטן. מהן סוגי הקרינה? סוגי הקרינה הידועים הם: קרינה מרשת סלולארית, קרינה מרשת החשמל, קרינה מגז ראדון, ממכשירים סלולאריים. קרינה מגלי רדיו של רשתות סלולאריות מסוגלות להסב נזק ומהוות סיכון כמו גם שימוש בסלולאר אותו אנו מצמידים לפנינו והקרינה איך לומר- חודרת ישר אלינו. בנוסף יש קרינה שנוצרת מרשתות חשמל היוצרים שדות חשמליים ושדות מגנטיים, לבני אדם יש סיכון מקרינה זו. קרינה מגז ראדון מסוכנת מאוד אם כי אנחנו לא ממש פוגשים את הגז פנים מול פנים. גז ראדון הוא גז הנוצר בעמקי האדמה ומשתחרר כלפי מעלה דרך סדקים ונקבוביות באדמה. בהיותו נבלע יחד עם עוד חומרים הוא איננו מזיק אך אם חלילה הוא מצטבר בבית, הוא עלול להוות סכנה גדולה. איך בודקים רמות של קרינה? הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן קבע רמת קרינה משדה חשמלי מגנטי   במדד של 2 מיליגאוס כרמה שיכולה חלילה להוות גורם אפשרי לסרטן לכן גם בארץ וגם בעולם בוצעו מיליוני מדידות כדי לזהות חלילה מדדים כאלה אולם התגלה כי רמת המיליגאוס באזורים רבים היא 0.4. יחד עם זאת מכיוון שהקרינה משדה חשמלי (אם אתם ממוקמים קרוב לרשת חשמל) מהווה סיכון יש דיירים ותושבים שמזמינים אנשי מקצוע שהוסמכו ע"י משרד האנרגיה ומודדים רמות של קרינה בבתים פרטיים, מקומות עבודה, מפעלים, בתי ספר וגנים כדי להבטיח שאין קרינה משמעותית במקום. שלב שני- דגימות למעבדה! באמצעות ציוד מתקדם נלקחות דגימות מאזורים מסוימים ונשלחות למעבדה שעומדת בתקנים מחמירים של מכון התקנים הישראלי וכל בדיקה נעשית בהתאם לנהלים המסוימים במעבדה. אם חלילה מתקבלים ממצאים חריגים ויש חשש לקיומו של שדה אלקטרומגנטי ברמות לא תקינות ומסוכנות, ישנן חברות המציעות פתרונות כדי למנוע קרינה זו מבני האדם באזור. גם מיקרוגל וסלולארי פולטים קרינה! הפעם הראשונה בה הבנו שהקרינה יכולה להיכנס אלינו הביתה באין מפריע, הייתה כאשר רכשנו מיקרוגל. רבות דובר על יעילות המכשיר, עד כמה הוא חוסך בזמן, עד כמה הוא יעיל ואיך הפשרנו וחיממנו עד היום ובזבזנו זמן יקר כאשר יש לנו מכשיר מהפכני כזה, שמכניסים אליו אוכל קפוא ואחרי 5 דקות הוא כבר מחומם ואיך לא חשבו על זה קודם. אחרי המיקרוגל התחילו לדבר לפני כמה שנים על מסוכנות הדיבור בסלולאר מהיבט של קרינה ולכן נחתו האוזניות כדי להפריד בין הקרינה לבין משתמשי הסלולאר. אם אתם רוצים לדעת אם יש בסביבתכם קרינה. אם המיקרוגל כבר לא תקין והוא פולט קרינה ואם יש קרינה מהסלולאר שלכם, כל מה שאתם צריכים לעשות זה להזמין אנשי מקצוע מוסמכים שיעשו לכם בדיקת קרינה בבית. זה יעשה לכם חיים שקטים ובטוחים יותר. המאמר באדיבות האתר "בדיקת קרינה בקליק".

  בשנים האחרונות אנו עדים לשינויים משמעותיים בתחום השתלות השיניים, המאפשרים לבצע פעולות ביתר מהירות, בטחה ודיוק עם תקופת החלמה קצרה יחסית. מצד שני, קיימות תפיסות מוטעות בציבור אודות מושגים הקשורים להשתלות שיניים, אותן ננסה להבהיר במאמר הבא.   שתל הוא לא השתלה של איבר הרבה אנשים ששומעים על האפשרות של השתלת שיניים חוששים שהדבר דומה להשתלה של איבר בגוף, כלומר הליך מורכב מאוד שלאחריו צריכים לקחת לכל החיים תרופות. ואולם, ברפואת שיניים השתלים שונים מאוד מאיברים בגוף. למעשה מדובר בבורג עשוי מתכת חזקה שנקראת טיטניום ולעיתים יש לה גם ציפוי זירקוניה במטרה לתת תוצאה אסתטית נאה. ישנם עוד מספר חומרים שמהם השתל יכול להיות עשוי, אבל בכל המקרים מדובר בבורג שהרופא מבריג אל הלסת, והוא מחליף את השורש הטבעי של השן. זהו בורג עם הברגה חיצונית שמשמשת כדי להבריג את הבורג אל תוך העצם, וישנה גם הברגה פנימית שלתוכה מבריגים את החלקים הדרושים לשיקום. על אותם חלקים שהוברגו אל תוך השתל הרופא ירכיב בהמשך את הכתר, ואם מדובר במספר שתלים אפשר לחבר עליהם מספר כתרים או להניח מעליהם תותבת.   השתלות שיניים ממוחשבות - יש יתרונות ברורים אבל גם חסרונות השתלות שיניים ממוחשבות פותחו על מנת להקל על הרופאים, להגביר את הנוחות של המטופלים ולקצר את זמן הטיפול. כאן מדובר בסד כירורגי ממוחשב שאיתו אפשר להחדיר שתלים בלי לעשות חתכים, בניגוד להשתלות רגילות שבהן צריך לתכנן ולבצע חתך כדי שלרופא יהיה מספיק שדה ראייה. כפועל יוצא מכך, בהשתלת שיניים ממוחשבת אין דימומים מסיביים ואין תפרים, מה שאומר זמן החלמה יותר קצר. יש רופאים כמו ד"ר מחמד ותד המנהל מרפאה בפרדס חנה, המתייחסים אל שיטת ההשתלה הממוחשבת כמו אל אפליקציית ניווט. זאת מפני שהסד הממוחשב מנחה את הרופא ומדריך אותו כיצד חודרים לרוחב ולעומק שהגדיר המחשב.   מצד שני, רופאים אלו מסבירים שגם להשתלות שיניים ממוחשבות יש חסרונות, כי אם הרופא מסתמך מידי על המחשב הוא עלול ללכת איתו בעיוורון קדימה, ולשכוח שהמחשב אינו יודע איזה סוג של עצם יש למטופל. בנוסף, מכיוון שהסד נמצא על פני השטח המנותח, נוזל קירור העצם אינו יכול להגיע לעצם מה שעלול לגרום לנמק ומכאן לכישלון השתל. חיסרון נוסף וחשוב מאוד למטופלים הוא שהשתלות ממוחשבות הן יקרות יותר מאשר השתלות רגילות.   לא בכל מרפאה מבצעים השתלות ממוחשבות חשוב להבין שהציוד שאיתו מבצעים סד כירורגי ממוחשב בכלל לא נמצא במרפאות שיניים אלא במכונים מיוחדים שבהם קיים מכשור טכנולוגי רלוונטי. לשם כך שולח הרופא את המטופל לצילום סי.טי מיוחד, מעתיק את הלסת שזקוקה להשתלה ושולח את ההעתק למעבדה. עוד חשוב לדעת שהשתלות ממוחשבות מחייבות ניסיון וידע רב וכירורגיה, ומומלץ לפנות לרופא כמו דוקטור מוחמד ותד שעבר תרגול והכשרות רבות בתחום.