"בנית צימרים בעין גדי"

בשנים האחרונות גדלה והתפתחה תעשיית מצלמות האבטחה בעולם כולו וכן גם בישראל. אין כמעט אזור או שטח שלא מצולם יום יום שעה שעה ומתעד את כל הנעשה סביבו. היתרון הגדול שיש בזה הוא שכמעט כל דבר מתועד ומצולם בכל שעה ביום,לדוגמא גניבות,פריצות לבתים או עסקים,מעשי שוד, קטטות או מריבות בין בני נוער ובכלל וכן הלאה על זו הדרך. המון בתי אב בישראל ובתי עסק התקינו בבתיהם או בבית העסק שלהם מצלמות אבטחה שיתעדו כל ניסיון פריצה או גניבה כלשהיא משטחם הפרטי ותוכל לעמוד כראיה והוכחה בבית משפט . בשנים האחרונות נתפסו מאות עבריינים ופושעים בזכות מצלמות האבטחה שמותקנות כמעט בכל פינה, היו גם לא מעט מקרים של  פרשיות אונס,רצח או פשיעה כזו או אחרת שנפתרו ובאו כל מקומן בזכות תיעוד של מצלמות אבטחה שהיו במקום ורק לאחר זמן נמצאו אותן הקלטות וחשפו את הרמת שהיתה נסתרת ונעלמת מחמת חוסר בראיות עד שבאו אותם צילומים ושפכו אור וסייעו לפתור פרשיות לא פתורות. הדעה הרווחת היום היא להגדיל ולהרחיב את המודעות הציבורית  לכל אחד להתקין באזור מגוריו ובסביבתו מצלמות שיתעדו את הנעשה סביבן וכן בבתי עסקים שכן, הדבר גם מרתיע מאוד וגורם לכל אדם זה או אחר שחושב לעשות מעשה כלשהוא שנוגד את החוק בצורה כזו או אחרת לחשוש ולחשוב פעמיים דווקא בגלל הידיעה שהוא וכל פעולותיו מצולמות ומונצחות במצלמות אבטחה. יש לציין גם שישנם בעלי בתים ובעלי עסקים שבחרו להתקין מצלמות דמה שלא באמת מצלמות או מקליטות משהו, הם רק נועדו להרתיע, מיותר לציין שגנב מתוחכם שכבר ״טיפס על כמה חלונות ופרץ כמה דלתות״ בטח שידע להבחין בין מצלמה אמיתית לבין מצלמת דמה לא אמיתית, ואולי הבחירה של אותו בעל עסק או בעל בית לחסוך ולקמץ בנושא כל כך חשוב עלולה לגרום גם לפריצות חוזרות ונשנות לביתו או למשרדו. לעניות דעתי עדיף שלכתחילה האדם יתקין מצלמות בצורה מבוקרת ומסודרת סביב מקומו ואז גם גורם לאדם זה או אחר שרצה לשים ידו על חפציו לחשוש, להירתע ולסוג מתוכניתו הרעה עוד לפני שבכלל התחיל לעשות מעשה... וכל זה נבע רק מאותן חשש ופחד שמא יצולם בשעת מעשה אסור כזה או אחר.

כולם יודעים מהם עורכי דין, אלו אנשים אשר למדו משפטים וקיבלו הסמכה של עורכי דין. בישראל ההסמכה ניתנת על ידי לשכת עורכי הדין. ישנן הרבה סטיגמות, בדיחות ואפילו השמצות לגבי עורכי דין אך האמת שבסופו של דבר מדובר באנשים מן השורה העוסקים בקשת רחבה של תחומים בעלי היבט משפטי. כל חברה ואפילו אנשים פרטיים נזקקים לשירותים של עורכי דין וזה יכול להיות בכל תחום שרק תחשבו עליו. כל עורכי הדין בישראל מאוגדים תחת לשכת עורכי הדין ולא ניתן לעסוק במקצוע ללא המסכה מאת לשכת עורכי הדין. לשכת עורכי הדין מטפלת בכל העניינים המקצועיים הרלוונטיים לעורכי הדין – נושאים הנוגעים לאינטרסים המקצועיים של עורכי הדין, האתיקה המקצועית, השתלמויות, קרנות פנסיה ועוד.   כפי שכבר אמרתי עורכי דין רלוונטיים לתחומים רבים במגזר הפרטי, הציבורי והעסקי. להלן מספר דוגמאות למעורבות של עורכי דין בתחומים שונים:   הוצאה לפועל  - במקרים מסוימים (הנובעים מתוך הליך משפטי עם פסקי דין) יש צורך בהוצאה לפועל על מנת לממש זכויות כספיות. לדוגמה יתכן שבעקבות החלטה של בית משפט יוחלט עיקול מיטלטלין, ההוצאה לפועל היא זו המטפלת בעיקול ובמכירתו. כל ההליכים הקשורים להוצאה לפועל מטופלים על ידי עורכי דין החל מההליכים המשפטיים המביאים לפסק הדין בו מטפלת ההוצאה לפועל וכמו כן הגנה על זכויות של אנשים אל מול ההוצאה לפועל. כל נושא ההוצאה לפועל מוסדר על ידי חוקים ותקנות.   רשם החברות – כאשר רוצים להקים חברה יש להירשם את רשם החברות בתהליך התאגדות הכולל מסמכים משפטיים. באופן טבעי ככל שהחברות גדולות יותר ומדובר בסכומי כסף גדולים יותר כך המסמכים המשפטיים הרלוונטיים הם מורכבים יותר. וכמו תמיד, בכל מקום שהו ישנם מסמכים משפטיים יש מקום לעורכי דין שינסחו אותם ויפרשו אותם.   רשם הפטנטים – כאשר חברות מפתחות מוצרים הן מעוניינות לרשום אותן כפטנט על מנת שלא יעתיקו אותם. פטנטים נועדו להגן על קניין רוחני לתקופה של עשרים שנה. כל תהליך רישום הפטנטים מתבצע על ידי עורכי דין מכיוון שכל נושא רישום הפטנטים מוסדר בחוק ויש חוקים ברורים בנושא לפיהם יש לפעול. אדרבא ואדרבא אם מדובר בחשד להפרת פטנטים, במקרים אלו ישנם הליכים משפטיים אשר גם הם מטופלים על ידי עורכי דין.   ייעוץ וחוות דעת משפטית – במקרים רבים אנשים פרטיים וגם ארגונים פונים לעורכי דין על מנת לקבל ייעוץ וחוות דעת משפטית. אנו חיים בעולם של חוקים ומשפט ולכל החלטה עסקית יתכנו השלכות מרחיקות לכן, לכן רבים בוחרים להתייעץ עם עורכי דין על מנת לדעת מה מותר ומה אסור לעשות.   אלו הן רק מספר דוגמאות וגם דוגמאות אלו מתחלקות לעוד תתי נושאים, הנקודה היא שעורכי דין הם אנשים המעניקים לנו שירותים שונים במגוון נושאים.    

להלן מידע חשוב על מחלת הקטרקט בכלל, ועל דרכי הטיפול במחלה בפרט: קטרקט או בשם העברי "ירוד" היא מחלת עיניים נפוצה ביותר אשר פוגעת ברמה כזו או אחרת בלמעלה מ-50% מהאוכלוסייה מעל לגיל 60. הקטרקט נובע מעכירות של עדשת העין אשר תפקידה להעביר את האור ולמקד אותו על הרשתית. ככל שהעכירות גדלה כך מגיע פחות אור אל הרשתית וכתוצאה מכך קיימת ירידה באיכות הראיה.   על מנת לטפל במחלה יש צורך בניתוח פשוט אשר במהלכו מסירים את עדשת העין הפגומה ומשתילים במקומה עדשה תוך-עינית מלאכותית שקופה אשר גורמת לשיקום כושר הראייה הפגום.   ניתוח זה הינו נפוץ ביותר, רק במדינת ישראל מבוצעים בסביבות ה-60,000 ניתוחי קטרקט (ירוד) בשנה. כאשר הגיל הממוצע לניתוח הינו 73.      כיצד מאבחנים את המחלה?   את המחלה מאבחנים בבדיקה אצל רופא עיניים מומחה. הבדיקה נערכת ברוב המקרים לאחר הרחבת אישונים. הרופא נעזר במנורת סדק. ובמהלכה הוא בוחן את רמת העכירות של העדשה וכך הוא יכול להעריך את חומרת המחלה. בכדי לאבחן את הקטרקט אין צורך בבדיקות הדמיה נוספות אך לפעמים הרופא יבקש בדיקות נוספות על מנת לוודא את הסיבה לירידה בראיה (שנגרמה ע"י הקטרקט ולא מסיבות אחרות). לפני הניתוח יש כמובן צורך בבדיקות אשר מחשבות את גודל העדשה שתושתל.     כאמור, הפתרון היחידי למחלת הקטרקט הינו הפתרון הניתוחי. הניתוח מתבצע בשני שלבים כלהלן:  בתחילה מסירים את העדשה תוך כדי שמירה על מעטפת העדשה הטבעית (קפסולה/קופסית)  לאחר מכן, משתילים את העדשה התוך-עינית המלאכותית דרך חתך קטן  כאשר היא מקופלת בתוך מזרק אל הקפסולה (מעטפת) שנשארה. הרב המוחלט של הניתוחים נעשים תחת הרדמה מקומית בעזרת טיפות. הניתוח אורך כ-25 דקות והוא כמעט ואיננו כרוך בכאב אם כי לעיתים מרגישים תחושת צריבה קלה במהלכו.     החולים עוברים לפני הניתוח בדיקות עיניים מקיפות כמו: הרחבת אישונים, דימות לצורך התאמת העדשה וחדות הראיה. לדברי הראל מנור מהמרכז הרפואי מעין, "חשוב להקפיד ולוודא שהבדיקות כוללות את המכשור המשוכלל והמתקדם ביותר, וזאת על מנת להבטיח דיוק במדידות״.   לניתוח נדרש צום של ארבע שעות אך אין מניעה בנטילת תרופות אותן צורך המטופל באופן קבוע. כחצי שעה לפני הניתוח נעשית הרחבת אישונים מלאה    לסיכום: ניתוחי הקטרקט הינם ניתוחים נפוצים ביותר אשר נעשים בהליך בטוח יחסית וכוללים הרדמה מקומית באמצעות טיפות, החדירה לעין מבוצעת ע"י חתכים זעירים והיקפיים לאורך הקרנית עובדה הגורמת להפחתת הסיכון בעיוות הקרנית לאחר הניתוח (אסטיגמציה, "צילינדר") אשר עלולה לגרום לירידה באיכות וחדות הראיה, בשנים האחרונות יותר רופאים משלבים טיפול באסטיגמציה במהלך הניתוח ובכך נפתרות שתי בעיות בהליך ניתוחי אחד.   ניתן להפנות שאלות לפרופ' חנא גרזוזי ולד"ר מודי נפתלי ב פורום קטרקט שבאתר הרפואה "שאל את הרופא - MedOnline".  לאחרונה מבוצעים ניתוחי קטרקט בשיטת "פאקו", ניתוח זה נעשה ע"י שימוש במכשיר אשר מאפשר לרופא לפורר את העדשה בתוך העין ולאחר מכן להוציאה דרך חתך זעיר. סיכויי ההחלמה תחת שיטה זו טובים מאד מאחר שמדובר בניתוח אשר נעשים בו חתכים מזעריים. "כבר למחרת הניתוח יכול המטופל לחזור לתפקד כרגיל, החל מנהיגה וכלה בצפייה בטלוויזיה. למעט מספר קטן של מוגבלויות זמניות (כגון טבילה בבריכה, איפור או הימנעות מפעילות ספורטיבית למספר ימים), ניתן להחזיר את האור לעיניים בניתוח מהיר ונטול מכאבים" מסכם הראל מנור מנכ"ל מעין - מרכז רפואי מתקדם לניתוחי עיניים בצפון.