"בקרת כניסה ביומטרית בקריית ארבע"

סוגים שונים של מצלמות אבטחה גם אם נשים לב לכך וגם אם לא – כולנו מוקפים מצלמות אבטחה מסוגים שונים, במקומות שונים וכאלה המיועדות לשימושים שונים וספציפיים. ניתן כיום להשיג מצלמות אבטחה בקלות ובזול וכל לקוח – עסקי, פרטי או מוסדי יכול למצוא בדיוק את הסוג שלו הוא זקוק ויעזור לו במשימות העומדות לפניו. מצלמות אבטחה קשורות בדרך כלל למערכת של טלוויזיה במעגל סגור ותמיד תימצא בקרבת מקום תחנת בקרה המצלמת ומתעדת את מה שמצלמת האבטחה מצלמת. ישנן מצלמות אבטחה אשר מצלמות ומקליטות לצפייה במועד מאוחר יותר ויש כאלה אשר מעבירות בשידור חי וישיר את מה שקורה מולן. כפי שנראה לראות כל תחום מתחומי החיים שלנו מלווה בסרט או תמונות המצולמים על ידי מצלמות אבטחה. תהיה זו הפתעה לא נעימה לגלות לאחר מעשה שבמקום מסוים צולמה סיטואציה לא נעימה. סוגים של מצלמות אבטחה בשימוש ביתי ישנם כמה סוגים של מצלמות אבטחה אשר מיועדים לשימוש ביתי על ידי אנשים פרטיים. השימוש הביתי הנפוץ ביותר הוא של זוגות הורים אשר מחליטים להתקין מצלמות אבטחה על מנת לצפות במטפלת או באדם אשר שומר על הילדים שלהם בזמנים שבהם אין הם נוכחים בעצמם בבית. ישנן כמובן גם מצלמות אבטחה שנועדו להרתיע פורצים ו/או גנבים מלפרוץ אל הבית. כמובן שגם ידוענים ואנשים מפורסמים מתקינים בבתים שלהם מצלמות אבטחה על מנת לוודא שמעריצים אינם מסיגים גבול או מתקרבים יתר על המידה אל בני הבית או הידוען עצמו. תמיד כדאי לזכור זאת כאשר נכנסים אל מקומות שונים או אפילו אל אנשים הביתה מפני שאין לדעת האם ישנן מצלמות ומה הן מצלמות. מצלמות אבטחה בשירות עסקים וארגונים גדולים   כאשר מדובר על חברת, ארגונים ומקומות עבודה גדולים, למשל, אפשר למצוא מצלמות אבטחה במגוון של משימות ותפקידים. ראשית, בכניסה אל הבניין על מנת לתעד את הנכנסים והיוצאים ולעקוב אחר מישהי אם בדיעבד התברר שלא היה צריך להיכנס או שנכנס באופן שאינו חוקי ומותר. ישנן מצלמות אבטחה המותקנות בכניסה אל אזורים ממודרים או כאלה שרק אנשים מסוימים קיבלו הרשאה או סיווג על מנת להיכנס אליהם ועובדים רגילים אינם מורשים להיכנס לשם. ישנן חברות אשר מתקינות מצלמות אבטחה גם בקרבת שעוני הנוכחות של העובדים על מנת לוודא שהחתמת הכרטיס עוברת באופן חלק.

אנשים רבים נתקלים בתופעה די מטרידה והיא התבססות של יונים במקומות מסתור אשר עלולים לפגוע באיכות החיים של המשפחה. מסתור כביסה הוא מקום שבדרך כלל מועדף על יונים בכל דירה ובניין בשל היותו כמובן מקום מחסה גם מרוחות וגשמים אשר עלולים לסכן את הקן או את הביצים והגוזלים. במקרה זה דרוש איש מקצוע המתמחה בתחום של הרחקת יונים ויידע כיצד לטפל גם באופן נקודתי ומיידי וגם כיצד להרחיק את היונים לטווח הארוך, כלומר כיצד לדאוג שהיונים לא תחזורנה להשתקע באותו המקום שוב ושוב. נושא של הרחקת יונים נידון פעמים רבות על ידי אנשים אשר חשוב להם לדאוג לזכויות בעלי החיים ולכן אנשי המקצוע כיום נזהרים שלא להרעיל או להרוג את היונים אלא רק להרחיק אותן. איך מתבצעת הרחקת יונים? השלב הראשון הוא שאיש המקצוע המומחה יגיע ויראה היכן ממוקם קן היונים או להיכן הן נוהגות להגיע. במידה ומדובר במקום נגיש שקל להגיע אליו, הוא פשוט יבצע הרחקת יונים מן המקום ויאטום את הכניסה על מנת למנוע הגעה עתידית שלהן. אם מדובר במקום כמו מסתור הכביסה או בסמוך לדודי שמש על גג בניין, למשל, המשימה עלולה להיות מסובכת יותר. במקרה זה, אדם אשר מומחה בתחום של הרחקת יונים יהיה מצויד בכלי עבודה שיסייעו לו להגיע בבטחה אל אותו המקום על מנת לבצע הרחקת יונים וגם כאמור למנוע כל אפשרות של הגעה חוזרת של היונים אל אותו המקום. ישנם אנשים שסבורים שהיונים תגענה לכל מקום, אך כאשר מבצעים הרחקת יונים מקצועית ומסודרת, אין הכרח שתחזורנה. מדוע צריך לבצע הרחקת יונים   היונים מהוות מטרד ועלולות להוות אפילו מפגע תברואתי, מכיוון שמקומות הדגירה שלהם עלולים להיות מזוהמים. אנשים רבים מדווחים על הידבקות בכיני ראש לאחר שנחשפו למקום הדגירה של יונים, וכאשר מדובר במשפחה עם ילדים קטנים אין ספק שיהיה מדובר בנזק קשה ואי נוחות גדולה מאד. מצד שני, הרחקת יונים חייבת להתבצע באופן מבוקר היטב, ואסור, כאמור לבצע אותה בעזרת חומרים רעילים שעלולים להשפיע לרעה על תושבי הבית או השכנים. כאשר הרחקת יונים תבוצע באופן יסודי, נכון ומקצועי לא יהיה צורך לחזור על פעולה זו שוב, אלא אם יימצאו היונים מקום חדש שטרם חשבו עליו בני הבית.

להלן מידע חשוב על מחלת הקטרקט בכלל, ועל דרכי הטיפול במחלה בפרט: קטרקט או בשם העברי "ירוד" היא מחלת עיניים נפוצה ביותר אשר פוגעת ברמה כזו או אחרת בלמעלה מ-50% מהאוכלוסייה מעל לגיל 60. הקטרקט נובע מעכירות של עדשת העין אשר תפקידה להעביר את האור ולמקד אותו על הרשתית. ככל שהעכירות גדלה כך מגיע פחות אור אל הרשתית וכתוצאה מכך קיימת ירידה באיכות הראיה.   על מנת לטפל במחלה יש צורך בניתוח פשוט אשר במהלכו מסירים את עדשת העין הפגומה ומשתילים במקומה עדשה תוך-עינית מלאכותית שקופה אשר גורמת לשיקום כושר הראייה הפגום.   ניתוח זה הינו נפוץ ביותר, רק במדינת ישראל מבוצעים בסביבות ה-60,000 ניתוחי קטרקט (ירוד) בשנה. כאשר הגיל הממוצע לניתוח הינו 73.      כיצד מאבחנים את המחלה?   את המחלה מאבחנים בבדיקה אצל רופא עיניים מומחה. הבדיקה נערכת ברוב המקרים לאחר הרחבת אישונים. הרופא נעזר במנורת סדק. ובמהלכה הוא בוחן את רמת העכירות של העדשה וכך הוא יכול להעריך את חומרת המחלה. בכדי לאבחן את הקטרקט אין צורך בבדיקות הדמיה נוספות אך לפעמים הרופא יבקש בדיקות נוספות על מנת לוודא את הסיבה לירידה בראיה (שנגרמה ע"י הקטרקט ולא מסיבות אחרות). לפני הניתוח יש כמובן צורך בבדיקות אשר מחשבות את גודל העדשה שתושתל.     כאמור, הפתרון היחידי למחלת הקטרקט הינו הפתרון הניתוחי. הניתוח מתבצע בשני שלבים כלהלן:  בתחילה מסירים את העדשה תוך כדי שמירה על מעטפת העדשה הטבעית (קפסולה/קופסית)  לאחר מכן, משתילים את העדשה התוך-עינית המלאכותית דרך חתך קטן  כאשר היא מקופלת בתוך מזרק אל הקפסולה (מעטפת) שנשארה. הרב המוחלט של הניתוחים נעשים תחת הרדמה מקומית בעזרת טיפות. הניתוח אורך כ-25 דקות והוא כמעט ואיננו כרוך בכאב אם כי לעיתים מרגישים תחושת צריבה קלה במהלכו.     החולים עוברים לפני הניתוח בדיקות עיניים מקיפות כמו: הרחבת אישונים, דימות לצורך התאמת העדשה וחדות הראיה. לדברי הראל מנור מהמרכז הרפואי מעין, "חשוב להקפיד ולוודא שהבדיקות כוללות את המכשור המשוכלל והמתקדם ביותר, וזאת על מנת להבטיח דיוק במדידות״.   לניתוח נדרש צום של ארבע שעות אך אין מניעה בנטילת תרופות אותן צורך המטופל באופן קבוע. כחצי שעה לפני הניתוח נעשית הרחבת אישונים מלאה    לסיכום: ניתוחי הקטרקט הינם ניתוחים נפוצים ביותר אשר נעשים בהליך בטוח יחסית וכוללים הרדמה מקומית באמצעות טיפות, החדירה לעין מבוצעת ע"י חתכים זעירים והיקפיים לאורך הקרנית עובדה הגורמת להפחתת הסיכון בעיוות הקרנית לאחר הניתוח (אסטיגמציה, "צילינדר") אשר עלולה לגרום לירידה באיכות וחדות הראיה, בשנים האחרונות יותר רופאים משלבים טיפול באסטיגמציה במהלך הניתוח ובכך נפתרות שתי בעיות בהליך ניתוחי אחד.   ניתן להפנות שאלות לפרופ' חנא גרזוזי ולד"ר מודי נפתלי ב פורום קטרקט שבאתר הרפואה "שאל את הרופא - MedOnline".  לאחרונה מבוצעים ניתוחי קטרקט בשיטת "פאקו", ניתוח זה נעשה ע"י שימוש במכשיר אשר מאפשר לרופא לפורר את העדשה בתוך העין ולאחר מכן להוציאה דרך חתך זעיר. סיכויי ההחלמה תחת שיטה זו טובים מאד מאחר שמדובר בניתוח אשר נעשים בו חתכים מזעריים. "כבר למחרת הניתוח יכול המטופל לחזור לתפקד כרגיל, החל מנהיגה וכלה בצפייה בטלוויזיה. למעט מספר קטן של מוגבלויות זמניות (כגון טבילה בבריכה, איפור או הימנעות מפעילות ספורטיבית למספר ימים), ניתן להחזיר את האור לעיניים בניתוח מהיר ונטול מכאבים" מסכם הראל מנור מנכ"ל מעין - מרכז רפואי מתקדם לניתוחי עיניים בצפון.