"דפוס בגבעת אבני"

בתי דפוס הוא מפעל מייצר חומרים מודפסים, בעיקר לפי שיטת letterpress. מפעלים המשתמשים בהקזה נקראים בתי דפוס. בארץ ישראל אין הרבה בתי דפוס, רובם הם מתווכים. התהליך הטכני של ההתרבות כתבי יד ואיורים בבית הדפוס מורכב משלושה שלבים: הכנה של הצלחת(הפלטה), הדפסת רצה על הדפוס, וכן, בהתאם לסוג הפרסום, עושה את התפרים,ואת הגמר.בדרך כלל לבתי דפוס יש חנויות שמתווכים ומתאמים את השלבים האלה. בעבודה המרכיבים של הפלטה כוללים: סידור, photozincography, סטריאוטיפים, והכנה של פלטות gravure למינציה או לא. יש גם כל מיני אפשרויות תפירה שונות.  החומרים בבתי דפוס הם רעילים ואסורים באכילה הריח של המכונה גם חריף לכן יש להשגיח שלא יהיו מצויים באיזור ילדים קטנים ועדיף לנשים בהריון לתפוס מרחק ממנו. בברית המועצות בשנת 1974 היו כ -4,000 בתי דפוס, מחולקים לתוך חברות גדולות, בינוניות וקטנות. רוב התפוקה הגדולה ביותר מתמקדת בדרך כלל באחד או שני סוגים של פרסום, למשל, ספרים, ספרים וחוברות, עיתונים וכתבי עת מרכזיים, או תמונות צבע, גלויות וכרזות.   

המצרך הכי חשוב לכל עסק הוא פרסום באמצעות פליירים כרטיסי ביקור מגנטים וכו'. פרסום באמצעות בית דפוס הוא זול, פשוט וקולע בדיוק לאזור בו תרצו להתפרסם. ידועה העובדה כי אנשים אינם מגיבים באופן ישיר לפרסום. נסו לבדוק את זה אפילו על עצמכם- כמה זמן עבר מרגע שראיתם פרסום כלשהו עד שביצעתם קניה בתחומים שונים: מעדן חלב חדש, ספר, מכונית.... כאשר אנחנו בוחרים גלויה כרטיס ברכה הזמנות לאירועים וכדומה, אנו שמים לב לפרטים הקטנים אשר באמצעותם אנחנו מתכוונים להעביר את המסר. איכות הנייר גלויה, הגודל ,הלוגו, גרפיקה, סיסמה קליטה,צבע שמושך את העין- כל הפרטים הקטנים האלה הופכים לגדולים כאשר הם מגיעים ללקוח אשר בעצם אמור להתעניין בעסק שלנו.  העין שלנו קולטת מיד מתויג בתאי המוח הרלוונטיים. פרסום שיצא אל השוק אינו נעלם, הוא חי לעתים בזיכרון הרבה אחרי שהפלייר הספציפי נזרק לפח. לכן אפילו שלא השתמשתם מיד במידע שראיתם, הוא יבוא לידי ביטוי ברגע שיקבל גירוי שיזכיר לו את המידע שנקלט קודם לכן. מסיבה זו, ככל שתפרסמו במדיה רחבה יותר, כך יגיע המידע החוצה לאנשים רבים יותר, שאכן ישתמשו בו.  פרסום אינו הולך לאיבוד, ואין להסתכל עליו כעל זריקת כסף לפח. לעולם אינכם יכולים לדעת מתי ולידי מי הוא הגיע... ביכולתכם לשפר משמעותית את אחוזי הפניות אליכם מפרסום באמצעות בחירה נכונה של בית הדפוס אשר באמצעותו הינכם מעוניינים להתפרסם.    

המרכז הרפואי בני ציון רכש לאחרונה סורק CT חדש ומתקדם, מתוצרת חברת סימנס, מסוג SOMATOM Definition Flash, הנחשב לסורק המתקדם ביותר הקיים כיום בישראל ובעל יתרונות בולטים במהירות סריקה, הפחתת קרינה ואפליקציות מתקדמות לעומת סורקים אחרים "במכשיר CT רגיל קיימת שפופרת המייצרת קרני רנטגן החודרות דרך הגוף של הנבדק. מול השפופרת ממוקמת מערכת גלאים הקולטת את הקרינה שעברה דרך הגוף ומערכת ממוחשבת המייצרת ממידע זה תמונה, בדומה לצילום רנטגן רגיל",  אומרת מנהלת מכון הדימות במרכז הרפואי בני ציון, ד"ר תמר גספר,  ומוסיפה, כי, "הבדיקה צריכה להתבצע תוך עצירת נשימה וללא כל תזוזה של הנבדק כדי שתתקבל תוצאה טכנית טובה ולכן בדיקות בילדים ותינוקות מבוצעות לרוב תחת טשטוש או הרדמה. לעיתים יש צורך לחזור על הסריקה אם הייתה תזוזה או נשימה של הנבדק,  דבר החושף אותו לקרינה כפולה".   לתמיכה וסיוע בשלל תחומי הבריאות הכנסו לפורומים רפואיים באתר שאל את הרופא. פורטל רפואה מתקדם וייחודי.   ייחודו של הסורק שהותקן במרכז הרפואי בני ציון, הוא הימצאותן של שתי שפופרות מול שני מערכי גלאים, המאפשרים סריקה במהירות גבוהה יותר מכל סורק אחר. מהירות סריקה כזו, מאפשרת ביצוע בדיקות איכותיות, ברמות קרינה נמוכות,  גם בנבדקים שאינם משתפים פעולה או שאינם מסוגלים לעצור את הנשימה (כמו קשישים, ילדים, תינוקות...).   בין הבדיקות שניתן יהיה לבצע באמצעות סורק CT החדש והמתקדם במרכז הרפואי בני ציון, נמנים לדבריה של ד"ר תמר גספר,  "גם סריקות בילדים בפחות משניה אחת, עם רמת קרינה נמוכה ביותר וזאת ללא כל צורך בהרדמה. בנבדקים קשישים ובחולים קשים, הבדיקות מבוצעות ללא עצירת נשימה ובזמן קצר ביותר (1-2 שניות). כמו כן, הסורק מאפשר ביצוע מגוון בדיקות ב-30-50% פחות קרינה בהשוואה לסורקים רגילים, בזכות הסריקה המהירה ומערך הגלאים המשוכלל."   בנוסף, אומרת ד"ר גספר בהתייחסה לסורק CT החדש והמתקדם שהותקן בביה"ח, "סריקה עם שתי שפופרות, מאפשרת ביצוע אפליקציות ייחודיות המתקבלות בעזרת סריקה ברמות אנרגיה שונות (Dual energy), כל זאת ללא תוספת קרינה לנבדק. בשיטה זו ניתן לאפיין חומרים ספציפיים כגון: יוד, סידן, חומצה אורית וכ"ו, וכך להתקדם ממידע מורפולוגי למידע כמותי איכותי, שעוזר לרופא המטפל להחליט על הטיפול הנכון ואף לעקוב אחר התגובה אליו. לדוגמא- בנבדקים עם אבנים בדרכי השתן ניתן לאבחן את סוג האבן (אבנים מחומצה אורית לעומת אבנים מסוידות) וכך לוודא שהטיפול שמקבלים מתאים. דוגמא נוספת, מחלות מפרקים בהם שוקעים חומרים שונים במפרק, כדוגמת מחלת השיגדון (Gout), ניתן לזהות ספציפית ולכמת את המשקעים במפרקים וכך לעקוב אחרי תגובה לטיפול.   עוד מציינת ד"ר תמר גספר כי, "מהירות הסריקה הגבוהה של הסורק בשילוב עם הרזולוציה הטמפורלית (יכולת הקפאת התנועה) המעולה, מאפשרים ביצוע סריקות של הלב ("צנתור וירטואלי") במהירות רבה (פחות משנייה אחת), ברמת קרינה נמוכה ביותר ובכל קצב לב. כמו כן, בבדיקות של הלב וכלי הדם, המבוצעות עם הזרקת חומר ניגוד תוך וורידי, ניתן לרדת בכמות חומר הניגוד המוזרק, בזכות קיצור משך הסריקה, יתרון משמעותי בעיקר בנבדקים עם תפקוד כיליתי לקוי."     באדיבות אתר שאל את הרופא.