"הדפסת פנקסים ברחוב"

קראו סיפור אמיתי אשר קרה בקיץ 2011 נתקבלה הודעה בחברת ההדברה כי ברחוב שינקין בתל אביב חולדה גנבה כסף מקופת בית העסק. מדובר בחנות נעלים ברחוב אסף שימחוני פינת יוחנן הסנדלר בתל אביב. משנתקבלה הודעה מוזרה זו, חש המדביר כי מדובר בבלוף גדול. לאחר שלקח את מספר הטלפון ווידא כמדובר באמת בחנות נעליים הממוקמת ברחוב זה,מייד נסע והגיע למקום תוך 15 דקות ומצא את בעלי בית העסק שהחווירו פניהם וסיפרו בהתרגשות מה קרה.הסתבר שעמדו בפני סגירת העסק,סגרו את הקופה היומית, והכניסו את הכסף ודף הסיכום למעטפה לבנק בבוקר של יום למחרת. לפתע לאחר סגירת הקופה עמדו במרכז החנות ושמעו צלצול של קופה הנפתחת מבלי שאיש עמד לידה. לאחר מכן, ראו עכבר שולף את המעטפה ורץ לכיוון עליית הגג שבחנות. הם רצו אחריו מייד, וזיהו כי הוא חדר לתוך מתחם שגובהו 30 ס"מ על 20 ס"מ ואורכו כ 3 וחצי מטר.המדביר שהגיע לשם מייד,החדיר פנס לתוכן קופסא יחידה זו וגילה כי מדובר במעטפה לבנה הכוללת שטרות של 70 ש"ח. לאחר מכן הם אינם ראו את העכבר במקום. העביר המדביר את השטרות לבעלי העסק ובמעמד זה שילמו בגין שירות זה סך של 300 ₪ בגין עמלה על נזקיו של העכבר

בתי דפוס הוא מפעל מייצר חומרים מודפסים, בעיקר לפי שיטת letterpress. מפעלים המשתמשים בהקזה נקראים בתי דפוס. בארץ ישראל אין הרבה בתי דפוס, רובם הם מתווכים. התהליך הטכני של ההתרבות כתבי יד ואיורים בבית הדפוס מורכב משלושה שלבים: הכנה של הצלחת(הפלטה), הדפסת רצה על הדפוס, וכן, בהתאם לסוג הפרסום, עושה את התפרים,ואת הגמר.בדרך כלל לבתי דפוס יש חנויות שמתווכים ומתאמים את השלבים האלה. בעבודה המרכיבים של הפלטה כוללים: סידור, photozincography, סטריאוטיפים, והכנה של פלטות gravure למינציה או לא. יש גם כל מיני אפשרויות תפירה שונות.  החומרים בבתי דפוס הם רעילים ואסורים באכילה הריח של המכונה גם חריף לכן יש להשגיח שלא יהיו מצויים באיזור ילדים קטנים ועדיף לנשים בהריון לתפוס מרחק ממנו. בברית המועצות בשנת 1974 היו כ -4,000 בתי דפוס, מחולקים לתוך חברות גדולות, בינוניות וקטנות. רוב התפוקה הגדולה ביותר מתמקדת בדרך כלל באחד או שני סוגים של פרסום, למשל, ספרים, ספרים וחוברות, עיתונים וכתבי עת מרכזיים, או תמונות צבע, גלויות וכרזות.