"זמרת דתית בקריית ארבע"

זמרת הרוק "שירי התותחית" בשעה 5 ורבע בבוקר ראתה כי כלבה משחק עם חפץ בתוך הפה בגינה. משיצאה וקראה לו לשוב הביתה, הכלב הביע התנגדות וזעם, ראתה שירי כי יש בפיו עכבר. רצה מייד לפלאפון וצילצלה לחברת ההדברה. המדביר, משקיבל את הצילצול בשעה מוזרה זו, היות ומעניק שירות הדברה 24 שעות,  פנתה שירי למדביר זה. משהגיע המדביר בשעה רבע לשש, נכנס יחד עם שירי לחצר ביתה, וראה כי יש בפיו של הכלב חולדה. אומנם חולדה, אבל לא חולדה אמיתית, אלא צעצוע בדמוי עכבר שהושלך ממרפסו של השכן שמעל. ובגין כך שילמה שירי 200 ₪ לכיסו של המדביר הנחמד על שירות בשעה זו. בפעם הבאה תבדקו טוב לפני הזמנת המדביר שהעכבר הוא במקרה לא הצעצוע של הילד. 

בשעה 9 בערב  לאחר שהגיע אדם נואש מיום עבודה קשה ושמח כי הגיע לביתו, רץ למדרגות וחושב, מה אשב לאכול ואיזה מקלחת טובה אעשה, ומתכנן מה לעשות בהמשך הערב המקסים אך כאשר נכנס הביתה מיד שטף את ידיו וניגש למקלחת לבצע שטיפה על עצמו, מסתבן, ופתאום, אין מים..... בקצת לחץ ועצבים עם הסבון על עיניו, חושב לעצמו כי אולי אשתו פתחה את המים במטבח ולחץ המים ירד, אבל לעולם לא קרה שפתאום אין מים בכלל. מיד צעק לאשתו: יפהלה למה אין מים?! מה זאת אומרת אין מים? תפתח את הברז...מנסה מיודענו לפתוח את הברז משמאל וימין, אבל אין מים.... יצא מן האמבט עם סבון עצבני ומרוגז, ובהתייעצות עם אישתו בודקים הזוג את שעון המים של ביתם ומגלים כי הוא סגור... שואלים את עצמם, מי השכן שסגר את שעון המים?  מתברר שהדייר בדירה הסמוכה סגר את השעון במתכוון, לאחר בירור קצר הודה השכן, כי הוא סגר את המים במתכוון, השכן סיפר כי 20 דקות לפני שסגר את השעון, הזמין לביתו ביובית מתוך הבנה שיש בביתו סתימה שיגרתית. וכשהגיע האינסטלאטור השכן ראה כי ישנה נזילה מהתקרה שבמחסן הסמוך לאמבטיה והסביר כי לא מדובר בסתימה אלא במים שמגיעים מדירתו של שכינו למעלה. ובלי להסס סגר את מד המים של השכן מיידית של כל הבניין מבלי הבחנה. ובכך הסביר לשכנו כי יש לו פיצוץ מים מדירתו שמעל ראשו שבאמבטיה. השכן צלצל לגבי האינסטלטור ולאחר בדיקה באמצעות גלאי המגלה פיצוצי מים וצנרת ומזהה את מיקומם תוקנה התקלה ללא שבירות נוספות. ובכך גבי האינסטלטור תיקן בצורה נקודתית מבלי לבצע שבירות בקיר בצורה מהירה וברורה ומבלי לשבור קירות. ובכך נסתיימה העבודה במהירות לשמחת דיירי הבית והבניין.    

להלן מידע חשוב על מחלת הקטרקט בכלל, ועל דרכי הטיפול במחלה בפרט: קטרקט או בשם העברי "ירוד" היא מחלת עיניים נפוצה ביותר אשר פוגעת ברמה כזו או אחרת בלמעלה מ-50% מהאוכלוסייה מעל לגיל 60. הקטרקט נובע מעכירות של עדשת העין אשר תפקידה להעביר את האור ולמקד אותו על הרשתית. ככל שהעכירות גדלה כך מגיע פחות אור אל הרשתית וכתוצאה מכך קיימת ירידה באיכות הראיה.   על מנת לטפל במחלה יש צורך בניתוח פשוט אשר במהלכו מסירים את עדשת העין הפגומה ומשתילים במקומה עדשה תוך-עינית מלאכותית שקופה אשר גורמת לשיקום כושר הראייה הפגום.   ניתוח זה הינו נפוץ ביותר, רק במדינת ישראל מבוצעים בסביבות ה-60,000 ניתוחי קטרקט (ירוד) בשנה. כאשר הגיל הממוצע לניתוח הינו 73.      כיצד מאבחנים את המחלה?   את המחלה מאבחנים בבדיקה אצל רופא עיניים מומחה. הבדיקה נערכת ברוב המקרים לאחר הרחבת אישונים. הרופא נעזר במנורת סדק. ובמהלכה הוא בוחן את רמת העכירות של העדשה וכך הוא יכול להעריך את חומרת המחלה. בכדי לאבחן את הקטרקט אין צורך בבדיקות הדמיה נוספות אך לפעמים הרופא יבקש בדיקות נוספות על מנת לוודא את הסיבה לירידה בראיה (שנגרמה ע"י הקטרקט ולא מסיבות אחרות). לפני הניתוח יש כמובן צורך בבדיקות אשר מחשבות את גודל העדשה שתושתל.     כאמור, הפתרון היחידי למחלת הקטרקט הינו הפתרון הניתוחי. הניתוח מתבצע בשני שלבים כלהלן:  בתחילה מסירים את העדשה תוך כדי שמירה על מעטפת העדשה הטבעית (קפסולה/קופסית)  לאחר מכן, משתילים את העדשה התוך-עינית המלאכותית דרך חתך קטן  כאשר היא מקופלת בתוך מזרק אל הקפסולה (מעטפת) שנשארה. הרב המוחלט של הניתוחים נעשים תחת הרדמה מקומית בעזרת טיפות. הניתוח אורך כ-25 דקות והוא כמעט ואיננו כרוך בכאב אם כי לעיתים מרגישים תחושת צריבה קלה במהלכו.     החולים עוברים לפני הניתוח בדיקות עיניים מקיפות כמו: הרחבת אישונים, דימות לצורך התאמת העדשה וחדות הראיה. לדברי הראל מנור מהמרכז הרפואי מעין, "חשוב להקפיד ולוודא שהבדיקות כוללות את המכשור המשוכלל והמתקדם ביותר, וזאת על מנת להבטיח דיוק במדידות״.   לניתוח נדרש צום של ארבע שעות אך אין מניעה בנטילת תרופות אותן צורך המטופל באופן קבוע. כחצי שעה לפני הניתוח נעשית הרחבת אישונים מלאה    לסיכום: ניתוחי הקטרקט הינם ניתוחים נפוצים ביותר אשר נעשים בהליך בטוח יחסית וכוללים הרדמה מקומית באמצעות טיפות, החדירה לעין מבוצעת ע"י חתכים זעירים והיקפיים לאורך הקרנית עובדה הגורמת להפחתת הסיכון בעיוות הקרנית לאחר הניתוח (אסטיגמציה, "צילינדר") אשר עלולה לגרום לירידה באיכות וחדות הראיה, בשנים האחרונות יותר רופאים משלבים טיפול באסטיגמציה במהלך הניתוח ובכך נפתרות שתי בעיות בהליך ניתוחי אחד.   ניתן להפנות שאלות לפרופ' חנא גרזוזי ולד"ר מודי נפתלי ב פורום קטרקט שבאתר הרפואה "שאל את הרופא - MedOnline".  לאחרונה מבוצעים ניתוחי קטרקט בשיטת "פאקו", ניתוח זה נעשה ע"י שימוש במכשיר אשר מאפשר לרופא לפורר את העדשה בתוך העין ולאחר מכן להוציאה דרך חתך זעיר. סיכויי ההחלמה תחת שיטה זו טובים מאד מאחר שמדובר בניתוח אשר נעשים בו חתכים מזעריים. "כבר למחרת הניתוח יכול המטופל לחזור לתפקד כרגיל, החל מנהיגה וכלה בצפייה בטלוויזיה. למעט מספר קטן של מוגבלויות זמניות (כגון טבילה בבריכה, איפור או הימנעות מפעילות ספורטיבית למספר ימים), ניתן להחזיר את האור לעיניים בניתוח מהיר ונטול מכאבים" מסכם הראל מנור מנכ"ל מעין - מרכז רפואי מתקדם לניתוחי עיניים בצפון.