"חיתולי מבוגרים בקריית ארבע"

ענף הנהיגה המסחרית והתעשייתית בארץ הוא אחד הענפים הדינמיים והתוססים ביותר, אם לא הדינמי והתוסס ביותר. תמיד יש ביקוש לנהגי מיניבוסים אוטובוסים או כלי רכב ציבוריים קטנים יותר גם בחברות הגדולות והמוכרות וגם בחברות קטנות יותר העוסקות בהסעות של אנשים או קהלי יעד מיוחדים –אנשים בעלי צרכים מיוחדים, ילדים, אנשים מבוגרים, הסעות של תלמידים ועוד. כל אחד ואחת מאיתנו רואים כל הזמן בכבישים מיניבוסים אוטובוסים ורכבי הסעות מכל הסוגים ואין ספק שאם ישנו אדם אשר מחפש רעיון חדש לתעסוקה או מחפש עבודה, הרי שתחום זה יכול להוות עבורו כיוון מצוין. לימוד נהיגה על מיניבוסים אוטובוסים מתאים גם עבור מי שמחפש הסבה מקצועית מתחום אחר לגמרי. איפה לומדים לנהוג על מיניבוסים אוטובוסים וכלי תחבורה נוספים? בשל הביקוש וההיצע הרבים ישנם בכל רחבי הארץ בתי ספר ומורים לנהיגה על מיניבוסים אוטובוסים, משאיות, טרקטורים ועוד. עבור כל אחד מהסוגים ישנו מסלול הכשרה ולימוד מסודר המשלב חלק תיאורטי וחלק מעשי. על מנת ללמוד לנהוג על מיניבוסים אוטובוסים או כל כלי תחבורה אחר, בדומה לנהיגה על כלי רכב פרטי, חובה ללמוד ולהבין את מנגנון התפעול המכני שלהם על מנת לדעת באופן בסיסי לאתר תקלות ולהבין כיצד כלי הרכב עובד ופועל. מיניבוסים אוטובוסים או משאיות, למשל, מבוססים על מנגנוני תפעול מתוחכמים ומסובכים, אך עדיין יש צורך ללמוד עליהם. בחלק המעשי חובה על הלומד לתפקד בתור נהג של מיניבוסים אוטובוסים או כלי רכב ציבורי אחר על מנת לחוש את הנהיגה, את האחריות על נוסעים רבים ולהתחבר לכלי הרכב על מנת שהנהיגה תהיה טובה ונכונה. איפה אפשר לעבוד בתור נהג של מיניבוסים אוטובוסים?   הכיוון הראשוני שאפשר לחשוב עליו הוא החברות אשר מספקות שירותי תחבורה ציבורית וניתן למצוא מיניבוסים אוטובוסים שלהם בכל עיר ויישוב בכל רחבי הארץ. מדובר בקווים ציבוריים יומיומיים ובאיזורים של צפיפות אוכלוסייה ישנם קווים רבים אשר מחברים בין מקום למקום על מנת לסייע לתושבים להגיע בקלות. בנוסף לאלה ישנן חברות הסעות פרטיות אשר מספקות מיניבוסים אוטובוסים או כלי רכב מכל גודל אחר לטובת הסעות של בתי ספר ומוסדות אקדמיים, טיולים של גני ילדים או מקומות עבודה ועוד. ישנם מיניבוסים אוטובוסים מיוחדים כגון כאלה הממוגנים כנגד ירי או יידוי אבנים המתאימים לנסיעה באיזורים מסוכנים.

להלן מידע חשוב על מחלת הקטרקט בכלל, ועל דרכי הטיפול במחלה בפרט: קטרקט או בשם העברי "ירוד" היא מחלת עיניים נפוצה ביותר אשר פוגעת ברמה כזו או אחרת בלמעלה מ-50% מהאוכלוסייה מעל לגיל 60. הקטרקט נובע מעכירות של עדשת העין אשר תפקידה להעביר את האור ולמקד אותו על הרשתית. ככל שהעכירות גדלה כך מגיע פחות אור אל הרשתית וכתוצאה מכך קיימת ירידה באיכות הראיה.   על מנת לטפל במחלה יש צורך בניתוח פשוט אשר במהלכו מסירים את עדשת העין הפגומה ומשתילים במקומה עדשה תוך-עינית מלאכותית שקופה אשר גורמת לשיקום כושר הראייה הפגום.   ניתוח זה הינו נפוץ ביותר, רק במדינת ישראל מבוצעים בסביבות ה-60,000 ניתוחי קטרקט (ירוד) בשנה. כאשר הגיל הממוצע לניתוח הינו 73.      כיצד מאבחנים את המחלה?   את המחלה מאבחנים בבדיקה אצל רופא עיניים מומחה. הבדיקה נערכת ברוב המקרים לאחר הרחבת אישונים. הרופא נעזר במנורת סדק. ובמהלכה הוא בוחן את רמת העכירות של העדשה וכך הוא יכול להעריך את חומרת המחלה. בכדי לאבחן את הקטרקט אין צורך בבדיקות הדמיה נוספות אך לפעמים הרופא יבקש בדיקות נוספות על מנת לוודא את הסיבה לירידה בראיה (שנגרמה ע"י הקטרקט ולא מסיבות אחרות). לפני הניתוח יש כמובן צורך בבדיקות אשר מחשבות את גודל העדשה שתושתל.     כאמור, הפתרון היחידי למחלת הקטרקט הינו הפתרון הניתוחי. הניתוח מתבצע בשני שלבים כלהלן:  בתחילה מסירים את העדשה תוך כדי שמירה על מעטפת העדשה הטבעית (קפסולה/קופסית)  לאחר מכן, משתילים את העדשה התוך-עינית המלאכותית דרך חתך קטן  כאשר היא מקופלת בתוך מזרק אל הקפסולה (מעטפת) שנשארה. הרב המוחלט של הניתוחים נעשים תחת הרדמה מקומית בעזרת טיפות. הניתוח אורך כ-25 דקות והוא כמעט ואיננו כרוך בכאב אם כי לעיתים מרגישים תחושת צריבה קלה במהלכו.     החולים עוברים לפני הניתוח בדיקות עיניים מקיפות כמו: הרחבת אישונים, דימות לצורך התאמת העדשה וחדות הראיה. לדברי הראל מנור מהמרכז הרפואי מעין, "חשוב להקפיד ולוודא שהבדיקות כוללות את המכשור המשוכלל והמתקדם ביותר, וזאת על מנת להבטיח דיוק במדידות״.   לניתוח נדרש צום של ארבע שעות אך אין מניעה בנטילת תרופות אותן צורך המטופל באופן קבוע. כחצי שעה לפני הניתוח נעשית הרחבת אישונים מלאה    לסיכום: ניתוחי הקטרקט הינם ניתוחים נפוצים ביותר אשר נעשים בהליך בטוח יחסית וכוללים הרדמה מקומית באמצעות טיפות, החדירה לעין מבוצעת ע"י חתכים זעירים והיקפיים לאורך הקרנית עובדה הגורמת להפחתת הסיכון בעיוות הקרנית לאחר הניתוח (אסטיגמציה, "צילינדר") אשר עלולה לגרום לירידה באיכות וחדות הראיה, בשנים האחרונות יותר רופאים משלבים טיפול באסטיגמציה במהלך הניתוח ובכך נפתרות שתי בעיות בהליך ניתוחי אחד.   ניתן להפנות שאלות לפרופ' חנא גרזוזי ולד"ר מודי נפתלי ב פורום קטרקט שבאתר הרפואה "שאל את הרופא - MedOnline".  לאחרונה מבוצעים ניתוחי קטרקט בשיטת "פאקו", ניתוח זה נעשה ע"י שימוש במכשיר אשר מאפשר לרופא לפורר את העדשה בתוך העין ולאחר מכן להוציאה דרך חתך זעיר. סיכויי ההחלמה תחת שיטה זו טובים מאד מאחר שמדובר בניתוח אשר נעשים בו חתכים מזעריים. "כבר למחרת הניתוח יכול המטופל לחזור לתפקד כרגיל, החל מנהיגה וכלה בצפייה בטלוויזיה. למעט מספר קטן של מוגבלויות זמניות (כגון טבילה בבריכה, איפור או הימנעות מפעילות ספורטיבית למספר ימים), ניתן להחזיר את האור לעיניים בניתוח מהיר ונטול מכאבים" מסכם הראל מנור מנכ"ל מעין - מרכז רפואי מתקדם לניתוחי עיניים בצפון.

ספות מהוות פריט אינטגראלי בכל סלון בישראל, ולמראה שלהן ישנה השפעה מהותית על האווירה בבית ועל עיצובו בכלל. יחד עם זאת, הספות בבתים נתונות לפגעים שונים המזיקים לחזותן ויוצרים כתמים, כמו שיירי מזון, משקאות שנשפכו ושאר לכלוכים שמשאירים מבוגרים ובעיקר ילדים. כאשר מראה הספה נפגם כתוצאה מכתמים בולטים עומדת בפנינו הבחירה באם לרכוש ספה חדשה בהוצאה גדולה, או לנסות לנקות אותה בעצמנו. הבשורות הטובות הן שבהחלט ניתן להתמודד עם הכתמים ואפילו באופן עצמאי, אך לשם כך יש להכיר מספר טיפים חשובים לתחזוקה, וכן שיטות ניקוי יעילות שאינן יוצרות נזקים נוספים.   באילו חומרים לא כדאי להשתמש?   בראש ובראשונה, חשוב לזכור כי ספות עור ובד הן פריטי ריהוט רגישים, ולכן שימוש בחומרים אגרסיביים או בלתי מתאימים עלולים לפגוע בהן בצורה קשה. לדוגמא, ישנם חומרי ניקוי ביתיים רגילים המתאימים לניקוי שטיחים, זגוגיות וכדומה, המכילים מרכיבים חזקים אשר שימוש שוטף בהם על הספה יגרום להתקלפות ולדהייה של ריפודי עור, בנוסף על דהיית הצבע. לצד אלו מצויים חומרי אגרסיביים המכילים אקונומיקה וכלור, בהם לעולם לא כדאי להשתמש על הספה, אם בכוונתכם להמשיך ליהנות מפריט ריהוט בעל מראה סביר.   ובמה כן להשתמש?   אחרי שלמדנו במה אסור להשתמש הבה נבחן את החומרים המתאימים. ראשית, בחנויות רבות ניתן למצוא חומרי ניקוי מיוחדים המתאימים באופן בלעדי לספות. ואולם, לא תמיד חייבים לנסוע אל החנות וניתן בהחלט להשתמש במספר תכשירים הקיימים בבית. לדוגמא, מגבונים לתינוק פועלים בצורה דומה למדי לחומרים המוצעים בחנויות, ואינם מכילים מרכיבים כמו מבשמים ואלכוהול העלולים לפגום בריפוד. זהו אמצעי פשוט וזמין להתמודדות עם כתמים באמצעות ניגוב, כשלאחר מכן יש לנקות את האזור עם מגבת מטבח לחה, ולייבש בטפיחה בעזרת מגבת יבשה. אם אין לכם תינוק או מגבונים בבית, תוכלו פשוט להשתמש במגבת מטבח לחה, אך הקפידו לסחוט אותה היטב ולהמעיט במים. ניקוי ספות יכול להיות דבר מהנה ומאתגר, אך מאידך מעייף מאוד.   טיפים נוספים   לפניכם מספר טיפים נוספים שיסייע לכם לשמור על מראה נאה של הספה בביתכם לאורך זמן:   ·         בספות בד הקפידו לבצע ניקיונות שוטפים וכלליים באמצעות שואב אבק, ולאחר שהסרתם איתו את הלכלוכים החיצוניים השתמשו במברשת עם סיבים עדינים. ·         בעת ניקוי הספה הימנעו משפשופים חזקים הגורמים לדהיית צבע ושחיקה של בדים, וכן לסדקים בריפודי עור. בנוסף, שפשוף של כתמים עלול לדחוס אותם עמוק אל הריפוד, ובכך להקשות על התמודדות עימם. ·         אם יש לכם ספת עור כדאי ליישם עליה מספר פעמים בשנה משמנים מיוחדים, הניתנים לרכישה בחנויות. ·         במידה שנוצר כתם והבחנתם בו השתדלו לנקותו כמה שיותר מהר, שכן ככל שחולף הזמן הוא יחדור אל הריפוד ויהיו קשה יותר להתמודד עימו. לדוגמא, בכתמים נוזליים מהרו להניח מגבת מטבח יבשה וטפחו עליה בעדינות. ·         שלחו את הספות מעת לעת לביצוע ניקיונות תקופתיים בחברות מקצועיות.   ·         הימנעו ככל האפשר מאכילה ושתייה על הספות, והנחו גם את הילדים לנהוג בצורה זו.