"מזגן מרכזי בעין גדי"

מקור המילה תקליטן הינו מן השפה האנגלית DJ(DISC JOCKEY)  זהו בעצם אדם המשמיע, יוצר מוזיקה עבור קהל מאזינים. בעיני שלב בחירת תקליטן לאירוע זהו השלב הכי חשוב והכי משמעותי. כיוון שתפקיד התקליטן הוא מרכזי מאוד, תקליטנים טובים מכל אירוע יבש ומשעמם מסוגלים להפיק מסיבה גדולה ומעניינת. עד כדי כך שכיום כמעט בכל אירוע חלק בלתי נפרד ממנו זה להקה או אומן, רקדנים, תקליטנים. בעקבות התפתחות המוזיקה האלקטרונית של DJ, תקליטנים מופיעים במסיבות ואירועי ענק של אלפי אנשים ולא רק באירועים משפחתיים כגון חתונות בר מצוות וימי הולדת. אפשר לומר שזה מקצוע לכל דבר עם תחרות ושוק מודרני מאוד.  כיום, ניתן למצוא אלפי צעירים בעולם המוזיקה שבחרו להרחיב אופקים ולהרחיב את תחום המוזיקה והתקליטנות ע"י למידת תוכנות עריכת שמע הקלטה וDJ שונות המצויות כיום. שניתן ללמוד במס' מכללות הפקת מוזיקה המתמחות בתחום. ענף המוזיקה הינו ענף נרחב המכיל ז'אנרים רבים של מוזיקה המתאים לכל אירוע ואירוע ע"פ דרישות הלקוח מים תיכוני, מרוקאי, כורדי וכל העדות הרבות והשונות עד מוזיקת הטכנו שהתפרסמה מאוד בשנים האחרונות וקיימים בה מס' גדול מאוד של אומנים שהתפרסמו בכל העולם לדוגמא: infected, skazi, tiesto… תפקיד התקליטן הוא מרכזי וחשוב אבל על מנת להפיק אירוע מרהיב ומרשים תלוי בעוד מס גורמים נוספים הקשורים בקשר ישיר לתקליטן כגון: מופע תאורה, כלי נגינה, רקדנים ורקדניות, זמרים וכ''ו... שילוב מוצלח של כל האלמנטים הללו יביאו לאירוע מוצלח ומרהיב. אלמנט נוסף חשוב הוא כמובן איכות ציוד התקליטן החל ממערכות השמעה מתקדמות, מחשב חזק וכלה באוזניות תקליטנים, יכול להיות את התקליטן הכי טוב בעולם עם ציוד הגברה ותקליטנות לא מקצועי ולא תואם את הציוד ביחס למקום וכמות האנשים, אומנם התקליטן עצמו בעל יכולות מדהימות בתקליטנות, אבל בהקצנה זה מאוד דומה להרקיד מסיבת שכבה עם מערכת סטיראו ביתית. לא נזלזל בתקליטנים שעדיין לא זכו לפרסום, ומסוגלים להפיק אירועים משמחים ומהנים מאוד ומתאימים גם לאירועים יותר צנועים כמו שמחות משפחתיות. בישראל קיימים מהתקליטנים הטובים בעולם, וקיים גם מבחר גדול מאוד, כך שכל אדם יכול לבחור את התקליטן המתאים לו לפי רצונו ולפי תקציבו.

בתי דפוס הוא מפעל מייצר חומרים מודפסים, בעיקר לפי שיטת letterpress. מפעלים המשתמשים בהקזה נקראים בתי דפוס. בארץ ישראל אין הרבה בתי דפוס, רובם הם מתווכים. התהליך הטכני של ההתרבות כתבי יד ואיורים בבית הדפוס מורכב משלושה שלבים: הכנה של הצלחת(הפלטה), הדפסת רצה על הדפוס, וכן, בהתאם לסוג הפרסום, עושה את התפרים,ואת הגמר.בדרך כלל לבתי דפוס יש חנויות שמתווכים ומתאמים את השלבים האלה. בעבודה המרכיבים של הפלטה כוללים: סידור, photozincography, סטריאוטיפים, והכנה של פלטות gravure למינציה או לא. יש גם כל מיני אפשרויות תפירה שונות.  החומרים בבתי דפוס הם רעילים ואסורים באכילה הריח של המכונה גם חריף לכן יש להשגיח שלא יהיו מצויים באיזור ילדים קטנים ועדיף לנשים בהריון לתפוס מרחק ממנו. בברית המועצות בשנת 1974 היו כ -4,000 בתי דפוס, מחולקים לתוך חברות גדולות, בינוניות וקטנות. רוב התפוקה הגדולה ביותר מתמקדת בדרך כלל באחד או שני סוגים של פרסום, למשל, ספרים, ספרים וחוברות, עיתונים וכתבי עת מרכזיים, או תמונות צבע, גלויות וכרזות.   

בשנים האחרונות גדלה והתפתחה תעשיית מצלמות האבטחה בעולם כולו וכן גם בישראל. אין כמעט אזור או שטח שלא מצולם יום יום שעה שעה ומתעד את כל הנעשה סביבו. היתרון הגדול שיש בזה הוא שכמעט כל דבר מתועד ומצולם בכל שעה ביום,לדוגמא גניבות,פריצות לבתים או עסקים,מעשי שוד, קטטות או מריבות בין בני נוער ובכלל וכן הלאה על זו הדרך. המון בתי אב בישראל ובתי עסק התקינו בבתיהם או בבית העסק שלהם מצלמות אבטחה שיתעדו כל ניסיון פריצה או גניבה כלשהיא משטחם הפרטי ותוכל לעמוד כראיה והוכחה בבית משפט . בשנים האחרונות נתפסו מאות עבריינים ופושעים בזכות מצלמות האבטחה שמותקנות כמעט בכל פינה, היו גם לא מעט מקרים של  פרשיות אונס,רצח או פשיעה כזו או אחרת שנפתרו ובאו כל מקומן בזכות תיעוד של מצלמות אבטחה שהיו במקום ורק לאחר זמן נמצאו אותן הקלטות וחשפו את הרמת שהיתה נסתרת ונעלמת מחמת חוסר בראיות עד שבאו אותם צילומים ושפכו אור וסייעו לפתור פרשיות לא פתורות. הדעה הרווחת היום היא להגדיל ולהרחיב את המודעות הציבורית  לכל אחד להתקין באזור מגוריו ובסביבתו מצלמות שיתעדו את הנעשה סביבן וכן בבתי עסקים שכן, הדבר גם מרתיע מאוד וגורם לכל אדם זה או אחר שחושב לעשות מעשה כלשהוא שנוגד את החוק בצורה כזו או אחרת לחשוש ולחשוב פעמיים דווקא בגלל הידיעה שהוא וכל פעולותיו מצולמות ומונצחות במצלמות אבטחה. יש לציין גם שישנם בעלי בתים ובעלי עסקים שבחרו להתקין מצלמות דמה שלא באמת מצלמות או מקליטות משהו, הם רק נועדו להרתיע, מיותר לציין שגנב מתוחכם שכבר ״טיפס על כמה חלונות ופרץ כמה דלתות״ בטח שידע להבחין בין מצלמה אמיתית לבין מצלמת דמה לא אמיתית, ואולי הבחירה של אותו בעל עסק או בעל בית לחסוך ולקמץ בנושא כל כך חשוב עלולה לגרום גם לפריצות חוזרות ונשנות לביתו או למשרדו. לעניות דעתי עדיף שלכתחילה האדם יתקין מצלמות בצורה מבוקרת ומסודרת סביב מקומו ואז גם גורם לאדם זה או אחר שרצה לשים ידו על חפציו לחשוש, להירתע ולסוג מתוכניתו הרעה עוד לפני שבכלל התחיל לעשות מעשה... וכל זה נבע רק מאותן חשש ופחד שמא יצולם בשעת מעשה אסור כזה או אחר.