"סוככים קבועים בקריית ארבע"

                                                                           סופגניות  כולנו זוכרים מספרים ומזכירים שבחג החנוכה חגגנו את ניצחון החשמונאים נגד היוונים הצגנו שרנו שחקנו בסביבונים הדלקנו חנוכיה ואכלנו סופגניות... יש סימנים קבועים לחג החנוכה, הדלקת חנוכיה משחק סביבונים מסיבות אכילת בצקים מטוגנים למיניהם וכן אכילת סופגניות במבחר ממרחים. חשבתם פעם מה הקשר בין אכילת סופגניות להדלקת חנוכיה בחג חנוכה? מה הקשר המהותי לחיבור שנעשה ביניהם? הסופגניה קשורה לחג החנוכה משום שהיא סופגת את השמן, והשמן כמובן מסמל את נס פח השמן. חג חנוכה הוא לא באמת ח-נ-ו-כ-ה ללא סופגניות עגולות רכות עם אבקת סוכר זה דעה של כולנו כמעט...למעט.... הסופגניות הרחניות שריחם מגיע לאפינו ממרחקים מצויות בכל סופר מכולת וגם קיוסקים, יש כאלו שיאמרו שאין מה להשוות בין סופגניה קנויה לבין סופגניה ביתית אבל לעניות דעתי אנשים נהנים מסופגניה כמו שהיא ועם כל הקלוריות שבה. ובכן כשהיא "הסופגניה" מגיעה לכף ידינו המלאה היא נאכלת ללא חשש וללא רגשות מיותרות. חשבתם על כך שהסופגניה היא מלכת החג ואמורים להתרגש מעצם ראייתה  ועל אופן הגעת למחוזותינו,  למה בכל זאת  מתיחסים אליה כאל מוקצה? מה אשמה הסופגניה המסכנה הזו שבשבילנו עברה תהליך מתיש כל כך ועברה יסורים עם הרבה מסירות נפש? בגלל אופן הכנתה? השמן שבה זה כל הבעיה? הרי ממילא אי אפשר לאכול כ"כ הרבה סופגניות, וממילא חג חנוכה הוא רק שמונה ימים אז למה להיות כפויי טובה ולעשות הלבנת פנים לסופגניה? היא נחשבת אויבת שלנו?! ואם אתם באמת כאלו שרוצים לדעת על השמן דברים חיובים לפני שאתם נודרים שמיד אחרי חנוכה אתם מתנזרים ממנו כליל אז דעו שהשמן מסמל לאנרגיה כי בשמן יש תכונה של שמנוניות וכל דבר שמגיע למגע עם השמן הוא מחליק  לכן השמן מסמל שעלינו ללמוד לא להתעקש כי עקשנות רק חוסמת ומפריעה להתקדם. השמן הוא גם כן מרכך ומחליק ונותן יציקה נעימה ורכה.  לא סתם חג חנוכה נקרא גם חג האורים כי אור הנרות מסמל את ההשגחה שמלווה אותנו לאורך כל ההיסטוריה של חיינו. בחג החנוכה אנחנו מתחזקים בזמן הדלקת נרות החנוכה בביטחון שעם ישראל לא לבד אף פעם והנרות מסמלות אנרגיה חיובית שמלווה אותנו ומדריכה אותנו בעולמינו, ולכן יש קשר חזק בין האור לנר האור כשהנר מאיר לנו זה בעצם הרוח שמלווה אותנו  כל אחד מעם ישראל. אם חנוכה זה חג מלא באמונה אז נסיים עם קצת מסר לעצמינו: אנו חייבים לתרגל את עצמינו לחשוב ולראות חיובי כמו נס פך השמן, ואם  נחליק  ונתגמש בצורה נעימה ורכה כמו תכונות השמן אזי נוכל להתמודד בנעימות ולהתקדם בדרכנו הסלולה וכן לעשות שינויים לטובתנו             חג אורים שמח                                                                                  

יותר ויותר אנשים כיום קונים דירות ובתים עם מרחבים חיצוניים כמו חצר, גינה או מרפסת ולאחר מכן הם מעוניינים להתקין פרגולות ודקים. עד לפני לא מעט שנים התחום הזה כלל לא היה נפוץ בשימוש ביתי ופרטי אך בשנים האחרונות אנו עדים להתהפכות היוצרות. פרגולות ודקים הופכים לנפוצים מאד בבתים פרטיים ובכך מעלים את הסטנדרטים של עיצוב גינות ומרפסות. מלבד העיצוב עצמו ישנו גם יתרון כאשר מדובר, למשל, בדק שאמור להחליף רצפה שעלולה להיות מחליקה ומסוכנת או בפרגולה שאמורה ליצור מחסה ומסתור כנגד מזג אוויר סוער. כך או אחרת ניתן למצוא כיום נקודות מכירה רבות של פרגולות ודקים וגם יש סוגים שונים המתאימים לשימושים וייעודים שונים. אילו סוגים של פרגולות ודקים קיימים? ההבדל הראשון בין סוגים שונים של פרגולות ודקים הוא שימוש ביתי או מסחרי/ עסקי. בעצם אפשר לומר שהסוגים זהים אך כמובן הגודל יהיה שונה באופן משמעותי. מבחינת דקים אפשר למצוא סוגים הנבדלים זה מזה בסוגי העץ שממנו הם עשויים, ברוחב מוטות העץ, בצעים שלהם ובהתאמה של סוגי העץ לייעוד הדק. בפרגולות ישנם סוגים רבים יותר – ישנם פרגולות העשויות מסוככים קבועים, סוככים הניתנים להזזה (פתיחה או סגירה על פי תלות במזג האוויר ועוד) ואפילו בסוג הסגירה. ישנם סוגים בעלי מנגנון פתיחה פנימי, חיצוני, סגירת מניפה (אקורדיון) ועוד. כאשר מתייעצים עם מומחה בתחום של פרגולות ודקים כדאי שהוא יגיע למקום על מנת לדעת בדיוק על איזה סוג הכי כדאי להמליץ. איך לבחור מתקיןפרגולות ודקים   כאשר מחליטים על התקנת פרגולות ודקים או רק אחד מהם, כדאי לפנות אל מתקין מורשה העוסק במגוון הסוגים, יוכל לייעץ ולעזור בבחירת הסוג הנכון כמובן ייתן אחריות ושירות לאחר ההתקנה. כדאי לוודא שנמצאים אצלו כל האישורים וההסמכות להתקנה בטוחה ואמינה של פרגולות ודקיםושיש לו המלצות רבות על התקנות שכבר ביצע בעבר. כאשר מתחילים את החיפוש כדאי קודם כל לפנות אל חברים, שכנים או מכרים אשר התקינו בעצמם פרגולות ודקים בתקופה האחרונה ולנסות להסתמך על סקר השוק שהם ביצעו בעצמם. כמובן שהכי כדאי לשמוע מהם האם הם היו מרוצים מהמתקין שביצע את העבודה אצלם ואם כן – לא כדאי כלל להסס ומיד ליצור עמו קשר כדי לברר פרטים.

להלן מידע חשוב על מחלת הקטרקט בכלל, ועל דרכי הטיפול במחלה בפרט: קטרקט או בשם העברי "ירוד" היא מחלת עיניים נפוצה ביותר אשר פוגעת ברמה כזו או אחרת בלמעלה מ-50% מהאוכלוסייה מעל לגיל 60. הקטרקט נובע מעכירות של עדשת העין אשר תפקידה להעביר את האור ולמקד אותו על הרשתית. ככל שהעכירות גדלה כך מגיע פחות אור אל הרשתית וכתוצאה מכך קיימת ירידה באיכות הראיה.   על מנת לטפל במחלה יש צורך בניתוח פשוט אשר במהלכו מסירים את עדשת העין הפגומה ומשתילים במקומה עדשה תוך-עינית מלאכותית שקופה אשר גורמת לשיקום כושר הראייה הפגום.   ניתוח זה הינו נפוץ ביותר, רק במדינת ישראל מבוצעים בסביבות ה-60,000 ניתוחי קטרקט (ירוד) בשנה. כאשר הגיל הממוצע לניתוח הינו 73.      כיצד מאבחנים את המחלה?   את המחלה מאבחנים בבדיקה אצל רופא עיניים מומחה. הבדיקה נערכת ברוב המקרים לאחר הרחבת אישונים. הרופא נעזר במנורת סדק. ובמהלכה הוא בוחן את רמת העכירות של העדשה וכך הוא יכול להעריך את חומרת המחלה. בכדי לאבחן את הקטרקט אין צורך בבדיקות הדמיה נוספות אך לפעמים הרופא יבקש בדיקות נוספות על מנת לוודא את הסיבה לירידה בראיה (שנגרמה ע"י הקטרקט ולא מסיבות אחרות). לפני הניתוח יש כמובן צורך בבדיקות אשר מחשבות את גודל העדשה שתושתל.     כאמור, הפתרון היחידי למחלת הקטרקט הינו הפתרון הניתוחי. הניתוח מתבצע בשני שלבים כלהלן:  בתחילה מסירים את העדשה תוך כדי שמירה על מעטפת העדשה הטבעית (קפסולה/קופסית)  לאחר מכן, משתילים את העדשה התוך-עינית המלאכותית דרך חתך קטן  כאשר היא מקופלת בתוך מזרק אל הקפסולה (מעטפת) שנשארה. הרב המוחלט של הניתוחים נעשים תחת הרדמה מקומית בעזרת טיפות. הניתוח אורך כ-25 דקות והוא כמעט ואיננו כרוך בכאב אם כי לעיתים מרגישים תחושת צריבה קלה במהלכו.     החולים עוברים לפני הניתוח בדיקות עיניים מקיפות כמו: הרחבת אישונים, דימות לצורך התאמת העדשה וחדות הראיה. לדברי הראל מנור מהמרכז הרפואי מעין, "חשוב להקפיד ולוודא שהבדיקות כוללות את המכשור המשוכלל והמתקדם ביותר, וזאת על מנת להבטיח דיוק במדידות״.   לניתוח נדרש צום של ארבע שעות אך אין מניעה בנטילת תרופות אותן צורך המטופל באופן קבוע. כחצי שעה לפני הניתוח נעשית הרחבת אישונים מלאה    לסיכום: ניתוחי הקטרקט הינם ניתוחים נפוצים ביותר אשר נעשים בהליך בטוח יחסית וכוללים הרדמה מקומית באמצעות טיפות, החדירה לעין מבוצעת ע"י חתכים זעירים והיקפיים לאורך הקרנית עובדה הגורמת להפחתת הסיכון בעיוות הקרנית לאחר הניתוח (אסטיגמציה, "צילינדר") אשר עלולה לגרום לירידה באיכות וחדות הראיה, בשנים האחרונות יותר רופאים משלבים טיפול באסטיגמציה במהלך הניתוח ובכך נפתרות שתי בעיות בהליך ניתוחי אחד.   ניתן להפנות שאלות לפרופ' חנא גרזוזי ולד"ר מודי נפתלי ב פורום קטרקט שבאתר הרפואה "שאל את הרופא - MedOnline".  לאחרונה מבוצעים ניתוחי קטרקט בשיטת "פאקו", ניתוח זה נעשה ע"י שימוש במכשיר אשר מאפשר לרופא לפורר את העדשה בתוך העין ולאחר מכן להוציאה דרך חתך זעיר. סיכויי ההחלמה תחת שיטה זו טובים מאד מאחר שמדובר בניתוח אשר נעשים בו חתכים מזעריים. "כבר למחרת הניתוח יכול המטופל לחזור לתפקד כרגיל, החל מנהיגה וכלה בצפייה בטלוויזיה. למעט מספר קטן של מוגבלויות זמניות (כגון טבילה בבריכה, איפור או הימנעות מפעילות ספורטיבית למספר ימים), ניתן להחזיר את האור לעיניים בניתוח מהיר ונטול מכאבים" מסכם הראל מנור מנכ"ל מעין - מרכז רפואי מתקדם לניתוחי עיניים בצפון.