"צלמת בקריית ארבע"

בשנים האחרונות גדלה והתפתחה תעשיית מצלמות האבטחה בעולם כולו וכן גם בישראל. אין כמעט אזור או שטח שלא מצולם יום יום שעה שעה ומתעד את כל הנעשה סביבו. היתרון הגדול שיש בזה הוא שכמעט כל דבר מתועד ומצולם בכל שעה ביום,לדוגמא גניבות,פריצות לבתים או עסקים,מעשי שוד, קטטות או מריבות בין בני נוער ובכלל וכן הלאה על זו הדרך. המון בתי אב בישראל ובתי עסק התקינו בבתיהם או בבית העסק שלהם מצלמות אבטחה שיתעדו כל ניסיון פריצה או גניבה כלשהיא משטחם הפרטי ותוכל לעמוד כראיה והוכחה בבית משפט . בשנים האחרונות נתפסו מאות עבריינים ופושעים בזכות מצלמות האבטחה שמותקנות כמעט בכל פינה, היו גם לא מעט מקרים של  פרשיות אונס,רצח או פשיעה כזו או אחרת שנפתרו ובאו כל מקומן בזכות תיעוד של מצלמות אבטחה שהיו במקום ורק לאחר זמן נמצאו אותן הקלטות וחשפו את הרמת שהיתה נסתרת ונעלמת מחמת חוסר בראיות עד שבאו אותם צילומים ושפכו אור וסייעו לפתור פרשיות לא פתורות. הדעה הרווחת היום היא להגדיל ולהרחיב את המודעות הציבורית  לכל אחד להתקין באזור מגוריו ובסביבתו מצלמות שיתעדו את הנעשה סביבן וכן בבתי עסקים שכן, הדבר גם מרתיע מאוד וגורם לכל אדם זה או אחר שחושב לעשות מעשה כלשהוא שנוגד את החוק בצורה כזו או אחרת לחשוש ולחשוב פעמיים דווקא בגלל הידיעה שהוא וכל פעולותיו מצולמות ומונצחות במצלמות אבטחה. יש לציין גם שישנם בעלי בתים ובעלי עסקים שבחרו להתקין מצלמות דמה שלא באמת מצלמות או מקליטות משהו, הם רק נועדו להרתיע, מיותר לציין שגנב מתוחכם שכבר ״טיפס על כמה חלונות ופרץ כמה דלתות״ בטח שידע להבחין בין מצלמה אמיתית לבין מצלמת דמה לא אמיתית, ואולי הבחירה של אותו בעל עסק או בעל בית לחסוך ולקמץ בנושא כל כך חשוב עלולה לגרום גם לפריצות חוזרות ונשנות לביתו או למשרדו. לעניות דעתי עדיף שלכתחילה האדם יתקין מצלמות בצורה מבוקרת ומסודרת סביב מקומו ואז גם גורם לאדם זה או אחר שרצה לשים ידו על חפציו לחשוש, להירתע ולסוג מתוכניתו הרעה עוד לפני שבכלל התחיל לעשות מעשה... וכל זה נבע רק מאותן חשש ופחד שמא יצולם בשעת מעשה אסור כזה או אחר.

סוגים שונים של מצלמות אבטחה גם אם נשים לב לכך וגם אם לא – כולנו מוקפים מצלמות אבטחה מסוגים שונים, במקומות שונים וכאלה המיועדות לשימושים שונים וספציפיים. ניתן כיום להשיג מצלמות אבטחה בקלות ובזול וכל לקוח – עסקי, פרטי או מוסדי יכול למצוא בדיוק את הסוג שלו הוא זקוק ויעזור לו במשימות העומדות לפניו. מצלמות אבטחה קשורות בדרך כלל למערכת של טלוויזיה במעגל סגור ותמיד תימצא בקרבת מקום תחנת בקרה המצלמת ומתעדת את מה שמצלמת האבטחה מצלמת. ישנן מצלמות אבטחה אשר מצלמות ומקליטות לצפייה במועד מאוחר יותר ויש כאלה אשר מעבירות בשידור חי וישיר את מה שקורה מולן. כפי שנראה לראות כל תחום מתחומי החיים שלנו מלווה בסרט או תמונות המצולמים על ידי מצלמות אבטחה. תהיה זו הפתעה לא נעימה לגלות לאחר מעשה שבמקום מסוים צולמה סיטואציה לא נעימה. סוגים של מצלמות אבטחה בשימוש ביתי ישנם כמה סוגים של מצלמות אבטחה אשר מיועדים לשימוש ביתי על ידי אנשים פרטיים. השימוש הביתי הנפוץ ביותר הוא של זוגות הורים אשר מחליטים להתקין מצלמות אבטחה על מנת לצפות במטפלת או באדם אשר שומר על הילדים שלהם בזמנים שבהם אין הם נוכחים בעצמם בבית. ישנן כמובן גם מצלמות אבטחה שנועדו להרתיע פורצים ו/או גנבים מלפרוץ אל הבית. כמובן שגם ידוענים ואנשים מפורסמים מתקינים בבתים שלהם מצלמות אבטחה על מנת לוודא שמעריצים אינם מסיגים גבול או מתקרבים יתר על המידה אל בני הבית או הידוען עצמו. תמיד כדאי לזכור זאת כאשר נכנסים אל מקומות שונים או אפילו אל אנשים הביתה מפני שאין לדעת האם ישנן מצלמות ומה הן מצלמות. מצלמות אבטחה בשירות עסקים וארגונים גדולים   כאשר מדובר על חברת, ארגונים ומקומות עבודה גדולים, למשל, אפשר למצוא מצלמות אבטחה במגוון של משימות ותפקידים. ראשית, בכניסה אל הבניין על מנת לתעד את הנכנסים והיוצאים ולעקוב אחר מישהי אם בדיעבד התברר שלא היה צריך להיכנס או שנכנס באופן שאינו חוקי ומותר. ישנן מצלמות אבטחה המותקנות בכניסה אל אזורים ממודרים או כאלה שרק אנשים מסוימים קיבלו הרשאה או סיווג על מנת להיכנס אליהם ועובדים רגילים אינם מורשים להיכנס לשם. ישנן חברות אשר מתקינות מצלמות אבטחה גם בקרבת שעוני הנוכחות של העובדים על מנת לוודא שהחתמת הכרטיס עוברת באופן חלק.

להלן מידע חשוב על מחלת הקטרקט בכלל, ועל דרכי הטיפול במחלה בפרט: קטרקט או בשם העברי "ירוד" היא מחלת עיניים נפוצה ביותר אשר פוגעת ברמה כזו או אחרת בלמעלה מ-50% מהאוכלוסייה מעל לגיל 60. הקטרקט נובע מעכירות של עדשת העין אשר תפקידה להעביר את האור ולמקד אותו על הרשתית. ככל שהעכירות גדלה כך מגיע פחות אור אל הרשתית וכתוצאה מכך קיימת ירידה באיכות הראיה.   על מנת לטפל במחלה יש צורך בניתוח פשוט אשר במהלכו מסירים את עדשת העין הפגומה ומשתילים במקומה עדשה תוך-עינית מלאכותית שקופה אשר גורמת לשיקום כושר הראייה הפגום.   ניתוח זה הינו נפוץ ביותר, רק במדינת ישראל מבוצעים בסביבות ה-60,000 ניתוחי קטרקט (ירוד) בשנה. כאשר הגיל הממוצע לניתוח הינו 73.      כיצד מאבחנים את המחלה?   את המחלה מאבחנים בבדיקה אצל רופא עיניים מומחה. הבדיקה נערכת ברוב המקרים לאחר הרחבת אישונים. הרופא נעזר במנורת סדק. ובמהלכה הוא בוחן את רמת העכירות של העדשה וכך הוא יכול להעריך את חומרת המחלה. בכדי לאבחן את הקטרקט אין צורך בבדיקות הדמיה נוספות אך לפעמים הרופא יבקש בדיקות נוספות על מנת לוודא את הסיבה לירידה בראיה (שנגרמה ע"י הקטרקט ולא מסיבות אחרות). לפני הניתוח יש כמובן צורך בבדיקות אשר מחשבות את גודל העדשה שתושתל.     כאמור, הפתרון היחידי למחלת הקטרקט הינו הפתרון הניתוחי. הניתוח מתבצע בשני שלבים כלהלן:  בתחילה מסירים את העדשה תוך כדי שמירה על מעטפת העדשה הטבעית (קפסולה/קופסית)  לאחר מכן, משתילים את העדשה התוך-עינית המלאכותית דרך חתך קטן  כאשר היא מקופלת בתוך מזרק אל הקפסולה (מעטפת) שנשארה. הרב המוחלט של הניתוחים נעשים תחת הרדמה מקומית בעזרת טיפות. הניתוח אורך כ-25 דקות והוא כמעט ואיננו כרוך בכאב אם כי לעיתים מרגישים תחושת צריבה קלה במהלכו.     החולים עוברים לפני הניתוח בדיקות עיניים מקיפות כמו: הרחבת אישונים, דימות לצורך התאמת העדשה וחדות הראיה. לדברי הראל מנור מהמרכז הרפואי מעין, "חשוב להקפיד ולוודא שהבדיקות כוללות את המכשור המשוכלל והמתקדם ביותר, וזאת על מנת להבטיח דיוק במדידות״.   לניתוח נדרש צום של ארבע שעות אך אין מניעה בנטילת תרופות אותן צורך המטופל באופן קבוע. כחצי שעה לפני הניתוח נעשית הרחבת אישונים מלאה    לסיכום: ניתוחי הקטרקט הינם ניתוחים נפוצים ביותר אשר נעשים בהליך בטוח יחסית וכוללים הרדמה מקומית באמצעות טיפות, החדירה לעין מבוצעת ע"י חתכים זעירים והיקפיים לאורך הקרנית עובדה הגורמת להפחתת הסיכון בעיוות הקרנית לאחר הניתוח (אסטיגמציה, "צילינדר") אשר עלולה לגרום לירידה באיכות וחדות הראיה, בשנים האחרונות יותר רופאים משלבים טיפול באסטיגמציה במהלך הניתוח ובכך נפתרות שתי בעיות בהליך ניתוחי אחד.   ניתן להפנות שאלות לפרופ' חנא גרזוזי ולד"ר מודי נפתלי ב פורום קטרקט שבאתר הרפואה "שאל את הרופא - MedOnline".  לאחרונה מבוצעים ניתוחי קטרקט בשיטת "פאקו", ניתוח זה נעשה ע"י שימוש במכשיר אשר מאפשר לרופא לפורר את העדשה בתוך העין ולאחר מכן להוציאה דרך חתך זעיר. סיכויי ההחלמה תחת שיטה זו טובים מאד מאחר שמדובר בניתוח אשר נעשים בו חתכים מזעריים. "כבר למחרת הניתוח יכול המטופל לחזור לתפקד כרגיל, החל מנהיגה וכלה בצפייה בטלוויזיה. למעט מספר קטן של מוגבלויות זמניות (כגון טבילה בבריכה, איפור או הימנעות מפעילות ספורטיבית למספר ימים), ניתן להחזיר את האור לעיניים בניתוח מהיר ונטול מכאבים" מסכם הראל מנור מנכ"ל מעין - מרכז רפואי מתקדם לניתוחי עיניים בצפון.