"תיקון מיניבר המעין בגבעת אלה"

בתי דפוס הוא מפעל מייצר חומרים מודפסים, בעיקר לפי שיטת letterpress. מפעלים המשתמשים בהקזה נקראים בתי דפוס. בארץ ישראל אין הרבה בתי דפוס, רובם הם מתווכים. התהליך הטכני של ההתרבות כתבי יד ואיורים בבית הדפוס מורכב משלושה שלבים: הכנה של הצלחת(הפלטה), הדפסת רצה על הדפוס, וכן, בהתאם לסוג הפרסום, עושה את התפרים,ואת הגמר.בדרך כלל לבתי דפוס יש חנויות שמתווכים ומתאמים את השלבים האלה. בעבודה המרכיבים של הפלטה כוללים: סידור, photozincography, סטריאוטיפים, והכנה של פלטות gravure למינציה או לא. יש גם כל מיני אפשרויות תפירה שונות.  החומרים בבתי דפוס הם רעילים ואסורים באכילה הריח של המכונה גם חריף לכן יש להשגיח שלא יהיו מצויים באיזור ילדים קטנים ועדיף לנשים בהריון לתפוס מרחק ממנו. בברית המועצות בשנת 1974 היו כ -4,000 בתי דפוס, מחולקים לתוך חברות גדולות, בינוניות וקטנות. רוב התפוקה הגדולה ביותר מתמקדת בדרך כלל באחד או שני סוגים של פרסום, למשל, ספרים, ספרים וחוברות, עיתונים וכתבי עת מרכזיים, או תמונות צבע, גלויות וכרזות.   

המצרך הכי חשוב לכל עסק הוא פרסום באמצעות פליירים כרטיסי ביקור מגנטים וכו'. פרסום באמצעות בית דפוס הוא זול, פשוט וקולע בדיוק לאזור בו תרצו להתפרסם. ידועה העובדה כי אנשים אינם מגיבים באופן ישיר לפרסום. נסו לבדוק את זה אפילו על עצמכם- כמה זמן עבר מרגע שראיתם פרסום כלשהו עד שביצעתם קניה בתחומים שונים: מעדן חלב חדש, ספר, מכונית.... כאשר אנחנו בוחרים גלויה כרטיס ברכה הזמנות לאירועים וכדומה, אנו שמים לב לפרטים הקטנים אשר באמצעותם אנחנו מתכוונים להעביר את המסר. איכות הנייר גלויה, הגודל ,הלוגו, גרפיקה, סיסמה קליטה,צבע שמושך את העין- כל הפרטים הקטנים האלה הופכים לגדולים כאשר הם מגיעים ללקוח אשר בעצם אמור להתעניין בעסק שלנו.  העין שלנו קולטת מיד מתויג בתאי המוח הרלוונטיים. פרסום שיצא אל השוק אינו נעלם, הוא חי לעתים בזיכרון הרבה אחרי שהפלייר הספציפי נזרק לפח. לכן אפילו שלא השתמשתם מיד במידע שראיתם, הוא יבוא לידי ביטוי ברגע שיקבל גירוי שיזכיר לו את המידע שנקלט קודם לכן. מסיבה זו, ככל שתפרסמו במדיה רחבה יותר, כך יגיע המידע החוצה לאנשים רבים יותר, שאכן ישתמשו בו.  פרסום אינו הולך לאיבוד, ואין להסתכל עליו כעל זריקת כסף לפח. לעולם אינכם יכולים לדעת מתי ולידי מי הוא הגיע... ביכולתכם לשפר משמעותית את אחוזי הפניות אליכם מפרסום באמצעות בחירה נכונה של בית הדפוס אשר באמצעותו הינכם מעוניינים להתפרסם.    

אחד האינסטלטורים בעיר הוזמן לתיקון נזילת מים בדירה. הוא החל להרים מרצפת אחר מרצפת וככל שהעמיק יותר בניסיון למצוא את התקלה, הלך והבין כי הצנרת רקובה מהיסוד. עבודה רבה ממתינה לו ובעל הדירה יאלץ לשלם ממון רב. כשעה לאחר שהיה בדירה, הביו האינסטלטור כי בדירה מתגוררים אלמנה וששה יתומים קטנים. הדלות והעוני זעקו מכל מקום. צער רב הצטער האינסטלטור ולא ידע כיצד להציג לבעלת הדירה את בעיית האינסטלציה - ובעיקר את מחיר התיקון מרקיע השחקים. לאחר מחשבה, גמלה בליבו ההחלטה, כי את עלות כל החומרים והעבודה ישא בעצמו מכיסו ובזאת יקיים מצוות צדקה למהדרין ובפרט שמדובר באלמנה מסכנה ויתומים. שבוע ימים שקד האינסטלטור על מלאכתו, הרים את כל מרצפות המטבח וחדר האמבטיה, הניח צנרת חדשה ולבסוף סיים את עבודתו על הצד הטוב והמקצועי ביותר. כשהוא ארז את כלי עבודתו, נגשה אליו האלמנה בחשש, חיל ורעדה, וביקשה לדעת כמה מגיע לו על העבודה. "את לא צריכה לשלם כלום", ענה לה כלאחר-יד. "הבניין שייך לפרויקט שיקום שכונות, וכבר הגשתי טופסי בקשה לעירייה. בעוד שבוע אקבל מהם את הכסף", אמר בהחלטיות, מבלי להניד עפעף. האלמנה הנבוכה הנהנה בראשה. היה לה נוח להאמין לסיפור והיא הודתה לו מקרב-לב. שנים רבות חלפו,השרברב רכש ניסיון והפך לקבלן גדול לבניה,שיפוץ ואינסטלציה. לפני מספר חודשים רכש מגרש ברמת-גן והתכונן להקים עליו בניין דירות. הוא סבב בכמה מקומות, לשם קבלת הצעת מחיר לחומרי הבניה, ולבסוף לקח לעצמו פסק זמן בכדי לעיין בהצעות-המחיר בכובד-ראש, לפני שיקבל החלטה. יום אחד, בעודו עומד במרכז המגרש עם אחד המהנדסים, נכנסו לאתר הבניה שתי משאיות טריילר עמוסות בחומרי בניה, וללא אומר ודברים החלו הנהגים ועוזריהם פורקים את תכולתן. השרברב בעל החסד אץ-רץ לעבר הנהג והחל למחות ולהודיע כי הוא לא הזמין מאומה. הנהג עיין בטופסי הקבלות והודיע נחרצות כי ההזמנה בוצעה וכי הוא נשלח לפרוק כאן סחורה. לאחר דין ודברים הודיע הנהג כי את שליחותו הוא יבצע, הסחורה תורד מהמשאית לתוך המגרש - ואם יש טענות שיפנה למשרד המכירות. מתנשם ומתנשף הגיע מכובדנו למשרד. הוא טען בלהט כי קיבל סחורה שלא הזמין ואף לא שילם. הפקידה עיינה במחשב, ולאחר בדיקה מעמיקה בישרה לו כי לא רק שבוצעה הזמנה, אלא מופיע במחשב שהתשלום בוצע במזומן. "אם יש לך הערות תפנה לבעל הבית שיושב בקומה למעלה", סיימה את דבריה. בקומה העליונה, במשרד מעורר רושם, ישב בעל הבית. השרברב-קבלן שוב שטח את טענותיו, ביקש בדיקה והבהרות מדויקות לכל מה שקרה בשעתיים האחרונות. הבוס עיין שוב במחשב ופסק לו כי ההזמנה בוצעה והתשלום התקבל. לפתע הביט בעל הבית היישר לתוך עיניו והוסיף: "מופיע לי פה שאת התשלום ביצעה עיריית בני-ברק במזומן". מיודעינו לא ידע נפשו מתדהמה. "העירייה שילמה על ההזמנה שלי?" "שב, שב, ידידי", ביקש בעל הבית בחביבות. "אני כבר מחפש אותך עשרים שנה.אתה זוכר את אמי? את התיקון שביצעת ללא תשלום בדירתנו ושיקרת לה כי את עלות התיקון שילמה העירייה? הייתי אז ילד צעיר, אבל ידעתי שאתה משקר ולמעשה אתה גומל חסד עם אימי האלמנה. באותו רגע גמלה בליבי ההחלטה שיום אחד אני אגדל ואעשה הכול בכדי להחזיר לך כגמולך הטוב. מן השמים זימנו אותך לכאן, לקבל הצעת מחיר, ולי הייתה ההזדמנות 'לסגור מעגל'